136. מקרה רביעי שבו נדונה הגנת "זוטי דברים" בקשר לדיני התובענות הייצוגיות הוא ע"א 1338/97 תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל נ' ראבי, פ"ד נז(4) 673 (2003) (להלן: עניין תנובה הראשון). למען הנוחות אסביר את ההשתלשלות האירועים בערכאות השיפוטיות באותה פרשה: בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, הוגש ערעור לבית משפט זה, אשר התקבל (עניין תנובה הראשון), והדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי כדי לדון בתובענה הייצוגית לגופה. לאחר שניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הוגש ערעור עליו לבית משפט זה (עניין תנובה).
בעניין תנובה הראשון נקבע כך:
"עשויים להיות מקרים לא מעטים שבהם סטייה קלה מהוראות תקן זה או אחר, גם כשהדברים נוגעים למזון, לא יהיה בה כדי להצדיק לא תביעה אישית וממילא גם לא תביעה ייצוגית. אין הצדקה לתביעה כאשר הפגיעה היא בגדר de minimis" (שם, בעמ' 685; ההדגשות הוספו – ח"מ).
הנה כי כן, בעניין תנובה הראשון לא נקבעה הלכה מנומקת בסוגיית תחולת הגנת "זוטי דברים" בתובענות ייצוגיות, אלא רק נפסק כי ייתכנו מקרים שבהם סטייה קלה מהוראות תקן לא תצדיק תובענה ייצוגית. כך, עניין תנובה הראשון אוזכר גם במקום אחר בהקשר לקביעה כי:
"לא בכל מקרה בו נופל פגם ברישום הרכיבים של מוצר מזון מצדיק הדבר פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה ובגין תחושות שליליות וייתכנו בהחלט מקרים אשר למרות קיומו של פגם מסויים בדיווח על תכולת המוצר לא יצדיק הדבר מתן פיצוי" (עניין תנובה, בפיסקה 29).
--- סוף עמוד 70 ---
התייחסות זו מעידה על כך שהדברים נקבעו שם באופן ספציפי, ביחס למקרים של סטייה מדרישה מסוימת מתקן במוצר מזון, ובאשר לפיצוי על נזק מסוג פגיעה באוטונומיה. אין להסיק מן הדברים האמורים לענייננו, שכן אצלנו מדובר בגביית יתר שלא כדין שנמשכה במשך שנים, והנזק הנטען איננו מסוג של פגיעה באוטונומיה, אלא בהתעשרות ממונית הניתנת לכימות בצורה אובייקטיבית.
137. לדיון נוסף על תחולת הגנת "זוטי דברים" בתובענות ייצוגיות בספרות – ראו: תובענות ייצוגיות, בעמ' 235-232; אלעד אופיר תובענות ייצוגיות בישראל 167-132 (2017) (להלן: אופיר); אלון קלמנט ורות רונן "בחינת עילת התביעה וסיכוייה בשלב אישור התובענה הייצוגית" עיוני משפט מב 5, 33 (2019) ובפרט ה"ש 59 שם; יובל פרוקצ'יה ואלון קלמנט "הסתמכות, קשר סיבתי ונזק בתובענות ייצוגיות בגין הטעיה צרכנית" עיוני משפט לז 7, 42 (2014); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי פרק ב – תובענות ייצוגיות – חלק ב 1293 (2013); אדד, אשר מתנגד להרחבת הגנת "זוטי דברים" לכזו שתחול על כלל ענפי המשפט; והשוו: סיני דויטש "תובענות ייצוגיות צרכניות – קשיים והצעות לפתרון" מחקרי משפט כ 299, 342 (2004); Gary L. Sasso, Class Actions: De Minimis Curat Lex? 31 LITIGATION 16 (2005); Jeff Nemerofsky, what is a "Trifle" Anyway?, 37 GONZ. L. REV. 315 (2001-2002) (להלן: Nemerofsky).