138. מכל המקובץ לעיל עולה כי הפעמים בהן בית משפט זה הכיר באפשרות של החלת הגנת "זוטי דברים" בתובענות ייצוגיות היו במקרים של תובענות ייצוגיות נזיקיות, בהן הנזקים שנטענו היו לא ממוניים, לרוב מהסוג של פגיעה באוטונומיה – והדיון בהגנת "זוטי דברים" נעשה בגדרי השאלה האם נזקים אלה בכלל הוכחו. במילים אחרות, השימוש בהגנת "זוטי דברים" נעשה, למעשה, במסגרת של בחינת קיום הנזק. כך, הועלתה במקרים הנ"ל האפשרות כי לא כל חריגה מסימון על מוצר מזון, או סטייה מהוראת תקן, למשל, ולא כל תחושה שלילית הנגרמת בגין אלו – יתגבשו בהכרח לכדי נזק. בעניין סולומון, לדוגמה, שהוא המקרה היחיד, מבין אלה שהוצגו לעיל, שבו התקבלה הטענה ל"זוטי דברים" – הקביעה התבססה על כך שכלל לא בטוח שהוכחה שם פגיעה, קרי שייתכן שלא נגרם שם כל נזק.
139. במאמר מוסגר יצוין כי גם מרבית פסיקותיהן של הערכאות הנמוכות, אשר הכירו באפשרות של החלת הגנת "זוטי דברים" בתובענות ייצוגיות – עסקו בנזק מסוג
--- סוף עמוד 71 ---
של פגיעה באוטונומיה עקב הטעיה שנגרמה, בהקשר לרכיבים שנמצאו במוצרי צריכה שונים (ראו, למשל: ת"א (מחוזי ת"א) 1372/95 יורשי המנוח תופיק ראבי ז"ל נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ [פורסם בנבו] (07.10.2008) (הימצאות סיליקון בחלב) שעליו נסוב עניין תנובה; ת"א (מחוזי ת"א) 1545/08 אלפסי נ' סופר פארם ישראל בע"מ [פורסם בנבו] (22.08.2010) (הימצאות חומר כימי בבקבוקי האכלה לתינוקות); בש"א (מחוזי י-ם) 7810/09 ארד נ' שופרסל בע"מ [פורסם בנבו] (02.10.2011) (להלן: עניין ארד) (מכירה של מוצר שהכיל שומן צמחי כמוצר בשם "גבינה"); ת"צ (מחוזי ת"א) 39341-09-14 גודנין נ' טיב רשתות בע"מ [פורסם בנבו] (19.02.2017) (היעדר שילוט בסמוך למקררי גבינות); ת"צ (מחוזי חי') 38449-04-11 שטיין נ' יוניליוור ישראל מזון בע"מ [פורסם בנבו] (18.12.2014) (שיווק דגני בוקר שלא במשקלים המנויים); ת"צ (מחוזי חי') 13026-07-13 דהאן נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ [פורסם בנבו] (29.09.2014) (תכולת משקאות שוקו שלא תאמה את זו אשר קבועה בתקן); ת"צ (מחוזי חי') 24398-09-13 ח'ריש נ' תנובה מרכז שיתופי לתוצרת חקלאית בישראל בע"מ [פורסם בנבו] (13.11.2014) (אי סימון חומר משמר המצוי במוצרי יוגורט)).
בהקשר זה אציין כי יש חשיבות להפריד, מבחינה אנליטית, במקרים עתידיים בין הדיון בשאלה האם נגרם נזק, לבין הבחינה האם חלה הגנת "זוטי דברים". כך, אם מגיעים למסקנה כי הפגיעה לא התגבשה לכדי נזק – כלל אין מקום להידרש להגנת "זוטי דברים", שהרי הגנה זו רלבנטית רק לאחר קביעה שנגרם נזק (ומשמעות קבלת הטענה היא כי אכן נגרם נזק, אך הוא בגדר "זוטי דברים").