145. בית משפט זה עמד לא פעם על תכליותיה של תובענה הייצוגית, ופסק, בין השאר, כך:
"יש בה (בתובענה הייצוגית – ח"מ) כדי להגן על אינטרס היחיד שנפגע ואינו טורח להגיש תביעה; יש בה אינטרס ציבורי לאכיפת הוראות החוק שבגדרו באה התובענה הייצוגית; יש לה ערך מרתיע מפני הפרת החוק; יש בה כדי לבלום שימוש לרעה בכוח הנתון בידי בעלי שליטה, שחלקם בהון אינו עומד לעתים בשום יחס לכוח שליטתם ולמנוע מניפולציות על חשבון "המשקיע הקטן"; יש בה חיסכון במשאבים ומניעת ריבוי תביעות" (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ, פ"ד נא(2) 312, 323 (1997)).
וכן:
"התובענות הייצוגיות הקלאסיות נועדו להתגבר על מצבים שבהם כל פרט בקבוצה סבל נזק קטן ביותר, שאלמלא התאגדות הקבוצה כולה בדרך של תובענה ייצוגית לא היה לו עניין ויכולת כספית לתבוע בגין נזקו" (רע"א 3126/00 מדינת ישראל נ' א.ש.ת. ניהול פרוייקטים וכוח אדם בע"מ, פ"ד נז(3) 220, 278 (2003) (להלן: עניין א.ש.ת.), עמדת הרוב אושרה בדיון הנוסף: דנ"א 5161/03 א.ש.ת. ניהול פרוייקטים וכוח אדם בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(2) 196 (2005)).
וראו עוד:
"הליך התובענה הייצוגית משמש לעידוד הגשת תביעות במקרים שבהם שיעור הנזק שנגרם לכל ניזוק בנפרד הוא כה מזערי, עד כדי חוסר כדאיות אישית בהגשת תביעה, ואילו שיעור הנזק לקבוצה כולה הוא גדול" (ע"א 3613/97 אזוב נ' עיריית ירושלים, פ"ד נו(2) 787, 801 (2002)).
--- סוף עמוד 75 ---
וכך נכתב במבוא להצעת חוק תובענות ייצוגיות (ה"ח הכנסת 93, 26.07.2005, בעמ' 232) ביחס לתכלית הדואלית של התובענה הייצוגית:
"כלי משפטי זה נועד בעיקר למצבים שבהם תאגיד גדול או רשות פוגעים בציבור גדול באופן שלכל פרט נגרם נזק קטן אשר אינו מצדיק הגשת תביעה על ידו, אולם סך כל הנזק המצטבר לציבור הנפגעים הוא רב... מכשיר התובענה הייצוגית משרת לא רק את האינטרס הפרטי של הנפגעים, אלא גם את האינטרס הציבורי בכך שהוא מרחיק מזיקים פוטנציאליים מפני הפרת הוראות החוק, גם כאשר מדובר בהפרות חוק קטנות."
146. מטרה נוספת של התובענה הייצוגית היא שלילת רווחי המפר – ומניעת עשיית עושר ולא במשפט. האינטרס הציבורי מחייב כי עוסקים שונים, כגון: חברות ביטוח, לא יפרו הוראות חוקיות ויפגעו בזכויותיהם של הצרכנים. בתוך כך, התובענה הייצוגית נועדה למנוע התעשרות שלא כדין של עוסקים – על חשבון ציבור גדול של צרכנים, ובכך מתקיים עיקרון העל של: "לא יהא חוטא נשכר" (ראו: עניין א.ש.ת., בעמ' 241-239; ע"א 345/03 רייכרט נ' יורשי המנוח משה שמש ז"ל, פ"ד סב(2) 437, בפיסקאות 9-8 לפסק דינה של הנשיאה ד' ביניש (2007); תובענות ייצוגיות, בעמ' 83-82; סיני דויטש "עשור לתובענה הייצוגית הצרכנית – סיכום ביניים ומבט לעתיד" שערי משפט ד 9, 22 (תשס"ה) (להלן: דויטש)).