כל השיקולים המוצגים לעיל יכולים לחסות תחת קורת הגג של המונח: "הוגנת", המופיע בסעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות. לפיכך, אין צורך, כאמור, להשתמש בהגנת "זוטי דברים", שכן כלל השיקולים שהוצעו להיכלל במסגרתה בהקשר של תובענות ייצוגיות – יכולים להיכנס בגדרי חוק תובענות ייצוגיות עצמו, ועדיף להיזקק למקור נורמטיבי פנימי לחוק המסדיר מאטריה מסוימת, מאשר לפנות למקורות חיצוניים אליו (השוו: אדד, בעמ' 131-130, הגורס כי ניתן להתחשב ברציונל של עיקרון "זוטי דברים" בגדר "שיקולי צדק", המופיעים בדיני החוזים ובדיני עשיית עושר ולא במשפט, וזאת בכפוף לתכליות זכות התביעה הקונקרטית שכנגדה מועלית הטענה ל"זוטי דברים").
--- סוף עמוד 82 ---
158. זאת ועוד – אחרת. במסגרת הבחינה לפי סעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות – ניתן להתחשב גם בשיקולים הנובעים מנקודת מבט חברתית, ולשאול האם יש בהגשת תובענה ייצוגית, בנסיבות, תועלת וחשיבות חברתית (השוו: עניין חרסט; עניין הצלחה; ת"צ (מחוזי מרכז) 34556-04-10 גלזר נ' פלאפון תקשורת בע"מ [פורסם בנבו] (15.09.2011), ערעור על פסק הדין נדחה: ע"א 6535/13 גלזר נ' פלאפון תקשורת בע"מ [פורסם בנבו] (06.05.2015)). סבורני כי ברוב המקרים שבהם מדובר בתובענות ייצוגיות צרכניות, יש בהגשת התביעה הייצוגית תועלת חברתית (ראו: עניין חרסט).
שיקולים נוספים שניתן להתחשב בהם בהקשר זה הם: האם ההפרה הנטענת היא חד פעמית, או שיטתית? האם היא נמשכת לאורך זמן? האם היא מכוונת, או שמא נעשתה ברשלנות? האם היא גרמה נזק למספר רב של פרטים? האם לפעולה יש השפעות על האינטרס הציבורי? (עיינו: אדד, בעמ' 143-142). ככל שהתשובות לשאלות אלו הן חיוביות – הרי שלרוב, תצמח תועלת חברתית בקיום בירור משפטי, ולא יהיה מקום להחיל גם את סעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות.
159. יש לציין בהקשר האמור כי העובדה שהנזקים שנגרמו לכל אחד מחברי הקבוצה אינם ניכרים – לא משמיעה בהכרח, כשלעצמה, כי תובענה ייצוגית איננה הדרך היעילה וההוגנת לבירור המחלוקת, לפי סעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות. זאת, שכן דווקא במקרים בהם הנזקים האישיים הם נמוכים – ייתכן שלא יתאפשר להגיש תביעות אישיות בגינם. כך, תיאורטית, ייתכן שתביעה אישית על סכום מסוים תידחה בגין היותה "זוטי דברים", אך תביעת אותו הנזק במסגרת תובענה ייצוגית – תתקבל.
160. למעלה מן הצורך – אציין את שקבעתי בעבר, כי שיקול הדעת של בית המשפט, בבואו לבחון האם יש מקום לאשר תובענה ייצוגית, איננו מוגבל אך לתנאים המנויים בסעיפים 8(א)(1)-(4) לחוק תובענות ייצוגיות, וכי: