--- סוף עמוד 89 ---
נראה איפוא כי הגישה בקנדה דומה לזו המשתקפת מפסקי הדין של בית משפט זה, שבהם השימוש בעיקרון "זוטי דברים" נעשה רק כדי להדגיש כי לא כל פגיעה נפשית עולה לכדי "נזק" המזכה בפיצוי.
יישום על נסיבות המקרה שבפנינו
171. לאחר שסקרתי את כל האמור לעיל, אציין כי על אף שדרכי שונה מהדרך שהלכה בה חברתי, השופטת י' וילנר בפסק הדין, בכך שלשיטתי – אין מקום להחיל הגנה של "זוטי דברים" בתובענות ייצוגיות באופן עקרוני – קביעה זו לא אמורה לשנות את התוצאה האופרטיבית בענייננו. הטעם לדבר נעוץ בכך שמקובלות עליי קביעותיו של בית המשפט המחוזי הנכבד כי הטענות כנגד הפניקס לא הוכחו, וכי הן היו פרטניות ונגעו רק לחלק מהמבקשים, כך שהן לא עוררו שאלות מהותיות משותפות לכלל חברי הקבוצה, שיש אפשרות סבירה שיוכרעו לטובתם.
זאת ועוד – הגנת "זוטי דברים" לא הייתה בסיס להכרעתו של בית המשפט המחוזי בדחיית בקשת האישור ביחס לטענות אלו, וכך, גם קביעותיה של חברתי, השופטת י' וילנר בפסק הדין התבססו, בעיקרן, על הכרעתו של בית המשפט המחוזי הנכבד באשר לטענות כנגד הפניקס, והיא רק הוסיפה כי "מכל מקום" מדובר גם ב"זוטי דברים", בקובעה כך:
"... טענות המבקשים כלפי הפניקס לא הוכחו כראוי בבית המשפט המחוזי, ומכל מקום, הן בגדר "זוטי דברים" אף כשהדברים נבחנים מנקודת מבטה של הקבוצה כולה, ולא רק מנקודת מבטו של היחיד. משכך, אני סבורה כי בצדק דחה בית המשפט המחוזי את בקשת האישור ביחס לעילה זו, ולא מצאתי להתערב בקביעה זו" (ראו: פיסקה 52 לפסק הדין; ההדגשות הוספו – ח"מ).
172. למעלה מן הצורך – אציין כי להשקפתי, על פני הדברים, הטענות כנגד הפניקס בענייננו הן לא בבחינת "זוטי דברים", אף אם הייתי מקבל את הטענה שהגנה זו חלה בתובענות ייצוגיות. זאת שכן מנקודת מבט חברתית – גביית-יתר שיטתית, שנמשכת לאורך זמן, לא יכולה להיחשב "קלת ערך" (השוו: עניין הצלחה, בפיסקה 21). יחד עם זאת, קביעה זו לא משנה את התוצאה האופרטיבית של פסק הדין בסוגיה, שכן בית המשפט המחוזי הנכבד קבע שיש טעמים לדחיית בקשת האישור ביחס לעילות אלו,
--- סוף עמוד 90 ---
מבלי שהגנת "זוטי דברים" הייתה אחד מהם, וכך גם בפסק הדין הגנה זו לא הייתה הטעם העיקרי לדחיית הערעור, וכאמור – קביעות אלו מקובלות גם עליי.
173. זאת ועוד – אחרת. הגנת "זוטי דברים" מכוונת, ביסודה, כלפי רכיב הנזק. כך, אם הנזק הוא מיסודות העוולה (או העבירה), והוא עונה על ההגדרה של "זוטי דברים" – אז יינתן פטור מאחריות נזיקית, או פלילית, לפי העניין. כאשר יסוד הנזק (בדיני הנזיקין), או התוצאה המזיקה (בדיני העונשין) אינם נדרשים לשכלול העוולה, או העבירה – תחולתה של הגנת "זוטי הדברים" תהיה "מועטה ביותר" (אדד, בעמ' 122 ו-127).