טענות הצדדים בעתירה לקיום דיון נוסף
21. העותרים טענו בעתירתם כי מתקיימים, בנסיבות, התנאים הנדרשים לצורך היעתרות לבקשה לקיום דיון נוסף, וכי לפסק הדין יש השלכות רוחב מהותיות, המחייבות הידרשות של הרכב מורחב לפסק הדין, שכן נקבעו בו הלכות, אשר חורגות מעניינם של הצדדים הישירים להליך.
בתוך כך, נטען כי יש להכריע גם בעניין ההגנה של "זוטי דברים" – האם ניתן להחילה על תובענה ייצוגית כספית, והאם היא תיבחן לפי גובה הנזק הכולל לקבוצה, או לפי עמדת רוב חברי הקבוצה באשר לשאלה האם כדאי להגיש בגין העילה בה מדובר תובענה ייצוגית.
--- סוף עמוד 14 ---
לעניין עמדת המאסדר ביחס להנחיותיו – נטען כי יש לפסוק האם בית המשפט יכול להסתפק בכך שעמדה זו נראית לו סבירה, בהתחשב בלשון ההנחיות, ולא לבצע את מלאכת הפרשנות בעצמו.
22. לגופו של עניין, באשר להגנת "זוטי דברים", העותרים טענו כי המקרים בהם בית משפט זה נדרש לתחולת הגנה זו בתובענות ייצוגיות עסקו בתובענות ייצוגיות שנסבו על עילות נזיקיות, וכי בית משפט זה טרם נדרש להחלת ההגנה במקרים של תובענה ייצוגית כספית, המתבססת על הוראות חיקוק, או דיני חוזים, כמו המקרה שבפנינו. העותרים טענו בהקשר זה כי פסק הדין סטה מההלכה הקיימת, ולחילופין כי נקבעה בו הלכה חדשה, המחייבת דיון נוסף מפאת חשיבותה.
בהמשך לאמור, העותרים טענו כי ההלכה שנקבעה בפסק הדין שומטת את הקרקע תחת מוסד התובענה הייצוגית, אשר נועד לטפל במצבים בהם מצטברים נזקים קטנים שבנפרד לא היו מניעים הליך משפטי. זאת ועוד, נטען כי הפתרון שהוצע – של פנייה למאסדר – איננו בהכרח אפשרי, שכן מוסד התובענה הייצוגית נדרש לטפל, בין היתר, במצבים בהם למאסדר אין את היכולת להידרש לכך.
23. באשר למשקל שיש ליתן לעמדת המאסדר בפרשנות הנחיותיו – העותרים גרסו, בעיקרי הדברים, כי ההלכה החדשה שנקבעה בהקשר זה בפסק הדין פורקת את בתי המשפט מסמכותם, בכך שהיא מחליפה למעשה את שיקול דעתם בזה של המאסדר, ופוגעת בעיקרון הדמוקרטי של הפרדת הרשויות, שכן מלאכת הפרשנות מסורה לרשות השופטת, ולא לזו המבצעת. בנוסף נטען כי החוזרים הם חוזרים היסטוריים שפורסמו לפני עשרות שנים, וכי בכך מצטמצם עוד יותר היתרון הלכאורי שנטען כי הוא נתון בידי המאסדר הנוכחי, על פני בית המשפט.
24. בתאריך 02.07.2018 המבקשת להצטרף כידידת בית המשפט – עמותה שמטרתה לייצג את האינטרס הציבורי בהליכים ייצוגיים (להלן: המבקשת להצטרף), ביקשה להציג בפני בית המשפט את עמדתה. המבקשת להצטרף טענה כי ההלכה שנקבעה בפסק הדין סטתה מהדין שהיה נהוג עד הנה, וכי מדובר בחריגה בלתי רצויה שעלולה לפגוע בציבור הרחב ולחזק את מעמדם של התאגידים שפעילותם מוסדרת על-ידי מאסדרים.