--- סוף עמוד 15 ---
המבקשת להצטרף מיקדה את טענותיה ביחס למשקל שיש ליתן לעמדת המאסדר. בתוך כך, נטען כי ההשקפה לפיה המאסדר הוא גורם המייצג בהכרח את האינטרס הציבורי – מתעלמת מכשלים רגולטיביים המוכרים בספרות המקצועית, ובעיקרם מכשל מסוג של: "שבי רגולטורי". המאסדר הלוקה בכשל זה עלול, על פי הטענה, להיות "שבוי" בידי הגורם המפוקח, ולסייע לו יותר מהנדרש – נושא עליו עמדה המבקשת להצטרף בהרחבה ובאופן מעמיק. בנוסף, נטען כי בית המשפט הוא הפרשן המוסמך של הדין, וכי יש חשיבות רבה בשמירת עצמאותו הפרשנית.
לבסוף, המבקשת להצטרף טענה כי פסק הדין איננו עולה בקנה אחד עם ההלכה הנהוגה ביחס להשפעת דברי הסבר על פרשנות חקיקה.
25. המשיבות הגישו תגובה מטעמן לעתירה לקיום דיון נוסף, ובגדרה טענו כי פסק הדין לא קבע הלכות חדשות ביחס למשקל שיש ליתן לעמדת המאסדר ובנוגע להגנת "זוטי דברים", אלא רק יישם הלכות קיימות בנושאים אלה.
בתוך כך, המשיבות טענו, ביחס לסוגיית עמדת המאסדר, כי פסק הדין איננו משמיע הלכה כי בית המשפט מתפרק מסמכותו, שכן שההחלטה הסופית האם לאמץ את עמדת המאסדר נותרת בידיו.
26. לגופו של עניין, המשיבות טענו כי העובדה שחברות הביטוח פעלו בהתאם לעמדת המפקח והסתמכו עליה מקנה להן הגנות, כגון: הגנה מסוג של "הרשאה חוקית", והיא מעידה על כך שפרשנותן לחוזרים הייתה נכונה. לפיכך, לשיטת המשיבות, ההכרעה בסוגיה העקרונית לא תשפיע ממילא על התוצאה האופרטיבית בסוגיית פרשנות החוזרים. יתרה מכך, המשיבות גורסות כי פסק הדין רק יישם הלכה קיימת, לפיה בית המשפט יטה לאמץ את פרשנות הרשות המינהלית, ככל שההסדר הנורמטיבי שיש לפרשו עוסק בתחום הדורש מקצועיות ומומחיות. בענייננו, כך נטען, בית המשפט יישם הלכה זו בנסיבות בהן הרשות היא זו שניסחה את ההסדר, ומדובר בהסדר מקצועי קונקרטי.
27. המשיבות הוסיפו וטענו בהקשר הנ"ל, כי יש מספר טעמים לאימוץ פרשנות המאסדר ביחס להנחיותיו:
ראשית, ההנחיות יצאו תחת ידו, ועומדת לו חזקת התקינות המינהלית.
שנית, המאסדר הוא בעל המומחיות המקצועית בתחום.
--- סוף עמוד 16 ---
שלישית, המאסדר הוא צד לחוזרים, ואף חתום עליהם, ומשכך הוא מהווה כתובת ראויה לבירור "כוונת" החוזרים.
28. באשר להגנת "זוטי הדברים", נטען כי בפסק הדין נקבע שטענות העותרים בנוגע לחברת הפניקס לא הוכחו כראוי בבית המשפט המחוזי, וכי "מכל מקום" עומדת לחברת הפניקס הגנת "זוטי דברים". לכן, לטענת המשיבות, גם אם יתקבלו טענותיהם העקרוניות של העותרים – אין בכך כדי לשנות את התוצאה שנפסקה בהקשר זה. יתר על כן, נטען כי בית משפט זה התייחס במפורש להלכה הנוהגת, שנפסקה ב-ע"א 10085/08 תנובה – מרכז שיתופי נ' עזבון המנוח תאופיק ראבי ז"ל [פורסם בנבו] (04.12.2011) (להלן: עניין תנובה), ביחס לתחולתה של הגנת "זוטי דברים" בתובענות ייצוגיות, ועל כן יש לדחות את טענות העותרים, אשר מופנות כנגד יישום של ההלכה התקפה – על נסיבות המקרה.