29. בתאריך 09.12.2018 המשיבות הגיבו לבקשת המבקשת להצטרף וטענו כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים לצירוף המבוקש.
השתלשלות הדברים והתפתחויות נוספות
30. בתאריך 02.07.2019 הוריתי כי מכוח הסמכות הקבועה בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), כפי שהוענקה לי על-ידי כב' הנשיאה, יתקיים דיון נוסף בפסק הדין.
במסגרת החלטה זו קבעתי עוד כי בקשת ההצטרפות כצד להליך, שהוגשה בתאריך 28.05.2019 – נדחית, וכי בקשת המבקשת להצטרף שהוגשה בתאריך 02.07.2018 תידון בפני ההרכב. כן הוריתי שהיועץ המשפטי לממשלה ישקול התייצבות בהליך, וכי הצדדים רשאים להגיש השלמות טיעון בכתב.
31. היועץ המשפטי לממשלה הודיע בתאריך 12.11.2019 כי הוא מתייצב להליך, והגיש בתאריך 02.02.2020 את עמדתו. במסגרת זו הוא סקר את הליך הפרשנות השיפוטית ביחס לדברי חקיקה שונים, כפי שזה משתקף בפסיקות בית המשפט ובספרות, והציג את התפיסות השונות באשר למעמד שיש ליתן לפרשנות של הרשות המינהלית, וכן את המאפיינים שנקבעו בפסיקה ביחס למאסדרים.
--- סוף עמוד 17 ---
היועץ המשפטי לממשלה עמד גם על המחלוקת הקיימת בפסיקה ובספרות בנוגע למשקל שיש ליתן לעמדת המאסדר, והציג סקירה הנוגעת למשפט משווה בארצות-הברית.
נוכח כל האמור לעיל, היועץ המשפטי לממשלה הביע את עמדתו, ולפיה, בעיקרי הדברים:
"יש חשיבות בקביעת משקל מוגבר העולה כדי 'משקל בכורה' לעמדת הגורם המאסדר, במסגרת פרשנות של הנחיות או חוזרים שהוציא מתוקף סמכותו. זאת בין היתר לאור מומחיותו, אחריותו להסדרת השוק המפוקח, היכרותו וניסיונו בהסדרת שוק זה, כמו גם יכולתו לבחון את התנהלותו של השוק המפוקח על ידו ברציפות ולאורך זמן".
היועץ המשפטי לממשלה הדגיש כי בחינת הפרשנות המוצעת של המאסדר צריכה להיעשות לא רק במובן הלשוני, אלא גם במובן התכליתי (תוך התייחסות לפרשנות הסובייקטיבית והאובייקטיבית), כמקובל בתורת הפרשנות.
32. לצד האמור לעיל – היועץ המשפטי לממשלה ציין כי הוא מסתייג מהשימוש במונח "מתחם סבירות" בקשר לפרשנות, והציע לקבוע חריגים להלכה שנקבעה בפסק הדין, שבגינם לא יינתן משקל בכורה לעמדתו הפרשנית של המאסדר, כגון: מצב בו העמדה הפרשנית של המאסדר סוטה מעמדה פרשנית שונה שהוא קבע בעבר; חוסר עקביות בעמדותיו של המאסדר ללא הצדקה; או מקרה בו המאסדר התנהל בהתאם לפרשנות שהשתרשה בשוק מסוים, ורק בחלוף השנים הוא מביע עמדה פרשנית שונה.