7. דברים נכוחים אלה הם מושכלות יסוד בתורת הפרשנות שהתקבעה בשיטתנו המשפטית, ובהתאם לכך נקבע, כאמור, כי במקרים שבהם מתבררת מתוך ההיסטוריה
--- סוף עמוד 94 ---
החקיקתית כוונתו הברורה של המחוקק ביחס לתכלית החוק, וזו אף עולה בקנה אחד עם לשונו, הרי שככלל, יינתן לה משקל (זה או אחר) בקביעת תכליתה של הנורמה.
8. לצד זאת, על-פי הגישה הרווחת בפסיקה, מלאכת הפרשנות אינה מתמצית בבירור התכלית הסובייקטיבית של הנורמה, אף אם היא ברורה. על השופט-הפרשן לבחון אף את התכלית האובייקטיבית שלה, אשר משקפת את הערכים שהשיטה שואפת לקדם ("הערכים, המטרות, האינטרסים, המדיניות, היעדים והפונקציות אשר הטקסט נועד להגשים בחברה דמוקרטית"; ראו: ברק – פרשנות תכליתית, בעמוד 195; וראו גם: דנג"ץ גיני, בפסקה 17 לחוות דעתה של הנשיאה מ' נאור; בג"ץ 6536/17 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' משטרת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 30 לחוות דעתה של השופטת (כתוארה אז) א' חיות (8.10.2017) (להלן: עניין משטרת ישראל)).
כן נקבע כי ככל שיש התנגשות בין התכלית הסובייקטיבית לבין התכלית האובייקטיבית של הנורמה, יש לערוך איזון ביניהן במסגרת גיבוש תכליתה הסופית (ראו: ברק – פרשנות תכליתית, בעמודים 256-255). הדעות שהובעו בפסיקה באשר לאיזון הראוי הן מגוונות. כך, יש הסוברים כי האיזון ייערך בהתאם לשיקול דעתו של הפרשן בשים לב למכלול הנסיבות (ראו: דברי השופטת ע' ארבל ברע"א 8233/08 כובשי נ' שוורץ, פ"ד סד(2) 207, 232-231 (2010); דנג"ץ גיני, בפסקה 17 לחוות דעתה של הנשיאה מ' נאור; עניין משטרת ישראל, בפסקה 30 לחוות דעתה של השופטת (כתוארה אז) א' חיות ובפסקה 13 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן; ברק – פרשנות תכליתית, בעמודים 434-431). אחרים סוברים כי "ככלל, התכלית האובייקטיבית נהנית מעליונות על פני זו הסובייקטיבית – אלא אם האחרונה עולה 'בצורה מפורשת, חד משמעית וברורה' מלשון החוק" (ראו: בג"ץ 7803/06 אבו ערפה נ' שר הפנים, [פורסם בנבו] פסקה 6 לחוות דעתו של השופט נ' הנדל (13.9.2017) הדגשה הוספה י.ו.; דנג"ץ גיני, בפסקה 24 לחוות דעתה של הנשיאה מ' נאור; ראו גם: דברי השופט (כתוארו אז) א' ברק בבג"ץ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, פ"ד מז(1) 749, 764 (1993)). ויש גם מי שמחזיקים בעמדה שלפיה לכתחילה תינתן בגיבוש תכלית הנורמה עדיפות לתכלית הסובייקטיבית, כפי שהיא עולה, בין היתר, מההיסטוריה החקיקתית, וזאת ככל שהיא מפורשת, ברורה וחד-משמעית. כך למשל, ציינתי בעבר כי: