15. כך למשל, כאשר עמדתו הפרשנית של המאסדר אינה מלמדת בהכרח על כוונתו כ"יוצר הנורמה". במקרה כזה יהיה בכך כדי להפחית מהמשקל המיוחס לעמדה המשקפת את כוונת המאסדר כיוצר הנורמה בעת יצירתה. לדוגמא, כאשר הנחיות המאסדר נוצרו על-ידו זמן רב לפני שהתעוררה המחלוקת הפרשנית הנדונה, כך שהגורמים האמונים על יצירת אותן הנחיות אצל המאסדר התחלפו זה מכבר. לצד זאת, יובהר כי אף בנסיבות האמורות, חרף חלוף הזמן וחילופי הגברי, ייתכנו מקרים שבהם המאסדר יוכל להציג מסמכים המעידים על כוונת יוצר ההנחיות בעת יצירתן, או להוכיח כי לאורך השנים שחלפו מאז יצירתן, ההנחיות מיושמות ונאכפות על-ידו בהתאם לפרשנות מסוימת באופן המעיד אף הוא על כוונת יוצר ההנחיות. במקרים אלו, ככל שבית המשפט ישתכנע כי אמנם עמדתו הפרשנית של המאסדר משקפת את כוונתו כיוצר ההנחיות, שוב יהיה מקום לייחס לה משקל ניכר, כמפורט לעיל.
16. בדומה לכך, על בית המשפט הדן בפרשנות הנחיותיו של המאסדר ליתן את דעתו לכך שעמדתו הפרשנית של המאסדר מוגשת אד-הוק ובדיעבד, וזאת בניגוד לדברי ההסבר לחוק אשר נכתבים בזמן אמת, לכתחילה, וללא קשר להליך מסוים או מחלוקת פרשנית נתונה. מאפיין זה של ההליך בגדרו מתקבלת עמדת המאסדר מקים אף הוא חשש כי בנסיבות מסוימות עמדתו הפרשנית של המאסדר לא תשקף את עמדתו של יוצר הנורמה בעת יצירתה, אלא את עמדתו בשעה שבה הוא התבקש להתייחס לשאלה הפרשנית הנדונה, ולעיתים אף לאחר שנחשף לזהות הצדדים בהליך ולטענותיהם באופן שעשוי להשפיע (גם אם באופן לא מודע) על עמדתו הפרשנית.
משכך, בית המשפט יהיה רשאי להתייחס לשאלה אם יש אינדיקציות התומכות בכך שהעמדה הפרשנית של המאסדר משקפת את עמדתו כיוצר הנורמה אם לאו (למשל: האם המאסדר פעל בהתאם לפרשנות אותה הוא מציג בעמדתו בתקופה שקדמה להליך הנדון? האם פעל בניגוד אליה? האם פירש אותה באופן שונה במסגרת הליכים אחרים? האם חלפה תקופה ארוכה מאז יצירת ההנחיות מבלי שהמאסדר נדרש למחלוקת הפרשנית הנדונה? ועוד). וכך, ככל שבית המשפט ימצא כי קיימות אינדיקציות התומכות בכך שעמדת המאסדר משקפת נכונה את עמדתו כיוצר הנורמה, יינתן לה משקל ממשי. לעומת זאת, ככל שיימצאו אינדיקציות התומכות בכך שעמדת
--- סוף עמוד 99 ---
המאסדר אינה משקפת את עמדתו כיוצר הנורמה, המשקל שיינתן לעמדתו יופחת בהתאם.
17. לסיכום חלק זה: יישום הכלל הפרשני שלפיו יש לייחס משקל לעמדת יוצר הנורמה, מוליך למסקנה שלפיה מתן משקל ממשי לעמדתו הפרשנית של המאסדר ביחס להנחיותיו צפויה לקדם עקרונות חשובים בשיטתנו המשפטית. זאת, מאחר שהמאסדר הוא זה שיצר את ההנחיות, ועמדתו, ככלל, משקפת את התכלית שעמדה לנגד עיניו בעת יצירתן. לצד זאת, הובהר כי במקרים שבהם ישתכנע בית המשפט כי עמדת המאסדר אינה משקפת את עמדת יוצר ההנחיות בעת יצירתן, יהיה בכך כדי להפחית מהמשקל שיש לייחס לעמדתו, כמפורט לעיל.