העיקרון השני: עמדתה הפרשנית של רשות מינהלית ביחס לחוק שהיא אמונה על יישומו
18. עיקרון נוסף שנקבע בפסיקה הישראלית, אשר משליך על ענייננו, עוסק במשקל שיש לייחס לעמדתה הפרשנית של רשות מינהלית ביחס לחוק ראשי אשר מכוחו היא פועלת ואשר אותו היא מיישמת (להלן: החוק המסמיך).
19. הזרם המרכזי בפסיקה הישראלית אשר נדרש לסוגיה האמורה קבע כי בית המשפט יטה אוזן ויהיה קשוב לעמדתה הפרשנית של הרשות ביחס לחוק שמכוחו היא פועלת כשיקול אחד מיני רבים. בתוך כך הובהר כי, ההכרעה תיוותר לעד בידי בית המשפט, אשר יבחר מבין שלל הפרשנויות האפשרויות להוראת החוק הנדונה לפניו – את זו הראויה ביותר לשיטתו (ראו: בג"ץ 142/89 תנועת לאו"ר - לב אחד ורוח חדשה נ' יושב-ראש הכנסת, פ"ד מד(3) 529, 553 (1990) (להלן: עניין תנועת לאו"ר); דנג"ץ 10190/17 מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון נ' עליאן, [פורסם בנבו] פסקה 24 לחוות דעתה של הנשיאה א' חיות (9.9.2019); ע"א 9294/16 שמעון נ' חברת איי די איי חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 49 לחוות דעתה של השופטת ד' ברק-ארז (4.2.2020); רע"א 7451/19 עזבון המנוח גבריאל אסולין ז"ל נ' דרויש, [פורסם בנבו] פסקה 73 לחוות דעתו של השופט י' עמית (12.10.2020); בג"ץ 9021/20 עזבון המנוח אהוביה סנדק ז"ל נ' משטרת ישראל - ימ"ר תל אביב, [פורסם בנבו] פסקה 10 לחוות דעתו של השופט י' עמית (14.1.2021); על הגישות השונות שהובעו בפסיקה בעניין זה ראו: ע"א 3847/16 עגלי תל שווק בקר בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, [פורסם בנבו] בפסקה 11(ב) לחוות דעתו של השופט י' עמית (11.3.2018) (להלן: עניין עגלי תל שווק בקר); בג"ץ 2875/18 התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבניין נ' ממשלת
--- סוף עמוד 100 ---
ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 27 לחוות דעתי (18.6.2019) (להלן: עניין כוח אדם), וההפניות שם; ראו גם: זמיר – עילת הביקורת המשפטית, בעמודים 3800-3793).
20. הפסיקה עמדה על שני טעמים עיקריים לכך שעל השופט-הפרשן לייחס משקל לעמדתה הפרשנית של הרשות המינהלית לחוק המסמיך: (1) מקצועיותה ומומחיותה של הרשות ביחס לחוקים שמכוחם היא פועלת; (2) ההסתמכות שהפרשנות של הרשות יצרה לאורך זמן בקרב הציבור.
כך למשל, בעניין תנועת לאו"ר, ציין השופט (כתארו אז) א' ברק כלהלן:
"רשות שלטונית המופקדת על ביצועו של חוק מתמחה בו, יודעת יפה את כוחו ומגבלותיו, וערה למלוא הבעיות שכל פירוש אפשרי יעורר. על-כן, על בית המשפט להטות אוזן לפירושה של הרשות המבצעת את החוק ולהערותיה. עם זאת, לאחר שבית המשפט עיין בפירושן של הרשויות השונות, עליו להכריע בפירוש הראוי..." (שם, בעמוד 553; ההדגשה הוספה, י.ו.).