--- סוף עמוד 102 ---
טכני – ראוי הוא שיזכה במשקל לעת הידרשותו של בית-המשפט לפירוש החוק"; וכן את דברי השופט י' עמית בבג"ץ 7228/19 מדינת ישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, [פורסם בנבו] פסקה 56 (23.4.2020): "בענייננו, יש לתת משקל לכך שהנציבות היא גורם מקצועי, הפועל מתוך היכרות קרובה עם המצב בשטח ומניסיון מעשי"; ראו גם: בג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 307-305 (1987) ע"א 3578/15 מצפה בית שמש בע"מ נ' מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל, [פורסם בנבו] פסקה כח (3.1.2017); ע"א 1057/18 עברון נ' ורדי, [פורסם בנבו] פסקה 3 לחוות דעתי (23.1.2019); עע"מ 8814/17 דן נ' עיריית תל אביב –יפו, [פורסם בנבו] פסקה 32 (26.5.2019); ברק – פרשנות החקיקה, בעמודים 801-800).
23. בהתאם לאמור, מציע פרופ' זמיר בספרו לשנות את ההלכה הנוהגת כאמור, שלפיה לעולם בית המשפט יבחן מהו הפירוש הראוי להוראת חוק ויתייחס לעמדתה הפרשנית של הרשות הפועלת מכוח אותו חוק ומיישמת אותו אך כשיקול אחד מיני רבים. הצעתו של פרופ' זמיר היא כי בעניינים שבהם הוראת החוק מאפשרת מספר פירושים שונים, תחול חזקה פרשנית שלפיה ראוי לאמץ את הפירוש שבו בחרה הרשות כפירוש מועדף על יתר הפירושים האפשריים. חזקה זו תחול, לפי הצעתו של פרופ' זמיר, על כל פירוש אפשרי שהרשות נתנה לחקיקה (חוק או תקנה) שהיא מקור הסמכות של הרשות, (וכפי שצוין לעיל, לגישתו, קל וחומר שהיא תחול גם על פירוש שנתנה הרשות לכלל או לנוהל שהיא קבעה בעצמה, כבענייננו). חזקה זו, כך מציע פרופ' זמיר, תהיה ניתנת לסתירה מקום שבו בית המשפט ימצא כי קיימים שיקולים המצדיקים פירוש שונה מן הפירוש שניתן על-ידי הרשות (ראו: זמיר – עילת הביקורת המשפטית, בעמודים 3806-3805).
24. בתוך כך, מונה פרופ' זמיר רשימה (לא ממצה) של שיקולים שיש בהם כדי להשפיע על משקל החזקה הפרשנית בכל עניין, ומציין כלהלן:
"יש מקום להבחין בין פירוש שניתן לביטוי בעל משמעות כללית, למשל 'אדם' או 'נכס', שיש לו תחולה בהקשרים שונים ולכן גם השלכה רחבה, לבין פירוש שניתן לביטוי טכני או מקצועי, שיש לו תחולה רק בהקשר הצר של תפקוד הרשות המינהלית... כאלה הם על פי רוב ביטויים מיוחדים לתפקוד של הרשות המוסמכת בעניין הנדון בחוק המקנה את הסמכות לרשות זאת, גם אם אין הם ביטויים טכניים או מקצועיים. לגבי ביטויים כאלה המומחיות, הניסיון,