על רקע כל האמור, ובהיעדר טעמים כבדי משקל לסטות ממנה, לגישתי ראוי לאמץ את עמדת המפקח על הביטוח, כאמור בפסק הדין בערעור.
הגנת "זוטי דברים" בתובענות ייצוגיות
60. כפי שציין חברי, המשנה לנשיאה, בפסק הדין בערעור סברתי, אך בבחינת למעלה מן הצורך, כי טענות המבקשים כלפי הפניקס הן בגדר "זוטי דברים". משכך, ולנוכח התוצאה אליה הגיע חברי כי יש לדחות את טענות המבקשים נגד הפניקס אומנם מנימוקים אחרים, ספק אם זהו המקרה שבו נדרש בית משפט זה להידרש בהרחבה לסוגיה הנדונה במסגרת דיון נוסף. ואולם, משעה שחברי פרש יריעה רחבה
--- סוף עמוד 119 ---
ומעמיקה בשאלה העקרונית בדבר תחולת הגנת "זוטי דברים" בתובענות ייצוגיות, אבקש להתייחס אף אני לסוגיה זו בקצרה.
61. חברי מציין בחוות דעתו כי "לא ניתן לומר שנקבעה בעניין תנובה הלכה חד משמעית לפיה הגנת 'זוטי דברים' חלה בתובענות ייצוגיות... לא נראה שהייתה שם כוונה לייצר הלכה שתחול על כל התובענות הייצוגיות..." (פסקה 129 לחוות דעתו של המשנה לנשיאה). ואולם, אני סבורה כי עיון בפסיקת בית משפט זה, מוליך למסקנה שונה, שלפיה ההלכה בעניין תחולתה העקרונית של הגנת "זוטי דברים" בתובענות ייצוגיות היא ברורה.
62. כך, בע"א 10085/08 תנובה – מרכז שיתופי נ' עזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל [פורסם בנבו] (4.12.2011) (להלן: עניין תנובה), נקבע באופן מפורש כי:
"אכן גישה זו, אותה כבר הזכרתי לעיל, לפיה הכלל בדבר 'זוטי דברים' אינו חל כפשוטו על יסוד הנזק בתובענה ייצוגית טיפוסית משום ש'מאפיין מרכזי שלה הוא הצטברות של נזקים קטנים אשר בנפרד לא היו מניעים הליך משפטי', היא גישה שיש לה אחיזה בפסיקתו של בית משפט זה (ראו עניין אביב שירותים משפטיים, פסקה 10; כן ראו דברי השופט א' מצא בדיון הנוסף בעניין ברזני, 447). עם זאת חשוב להדגיש כי העובדה שקבוצת תובעים גדולה טוענת בתובענה ייצוגית לצבר של נזקים קטנים, היא כשלעצמה אינה שוללת בהכרח את האפשרות כי מדובר בזוטי דברים גם בהיבט הקבוצתי. כפי שצוין, לא ניתן לתחום מראש את גבולותיו של מושג זה וגם בהליך של תובענה ייצוגית התשובה לשאלה אימתי מדובר בפגיעה מזערית שאינה מצדיקה פיצוי, תלויה בנסיבותיו של המקרה והיא עשויה להשתנות בהתחשב במכלול הנסיבות האופפות אותו (שם, בפסקה 32; ההדגשה הוספה, י.ו.).
הנה כי כן, הדברים נאמרו באופן מפורש ואף נקבעו להלכה, ולפיה מבחינה עקרונית הגנת "זוטי דברים" חלה גם בתובענות ייצוגיות, ואולם היישום שלה תלוי בנסיבותיו של המקרה הנדון, ומשתנה בהתאם לנסיבות הנדונות. הלכה זו יושמה פעמים רבות מאז, תוך ההכרה העקרונית בכך שהגנת "זוטי הדברים" חלה בתובענות ייצוגיות, כפי שאף עולה בבירור מהסקירה המופיעה בחוות דעתו של חברי המשנה לנשיאה (ראו למשל: ע"א 4333/11 סלומון נ' גורי יבוא והפצה בע"מ, [פורסם בנבו] פסקאות 16 ו-37 לחוות דעתו של השופט י' עמית (12.3.2014): "ניתן להגיע למסקנה