14. לאחר שקלא וטריא – השופט י' עמית הכריע בסופו של דבר כי אי עמידה במגבלת גיל איננה בגדר החמרת סיכון, אלא שמשמעותה היא שלילת הכיסוי הביטוחי, כאמור. מסקנתו התבססה על השיקולים הבאים, שיתוארו בתמצית להלן:
א. עקרונות חוזה הביטוח: בתחום ביטוח הרכב, למבוטח יש כוח לעצב את גבולות הסיכון המבוטח, באמצעות בחירת המוצר הביטוחי המתאים לו. מגבלה הנוגעת לגיל, או לזהות הנהג – היא דוגמא מובהקת לכך. במקרה שבפנינו, המבוטח בחר בפוליסה מוזלת, הכוללת מגבלת גיל. לו רצה, הוא יכול היה לבחור
--- סוף עמוד 9 ---
בפוליסה יקרה יותר, שאיננה כוללת מגבלת גיל. בכך, המבוטח תחם את גבולות הכיסוי הביטוחי, והגדיר במו ידיו את הסיכון המוסכם, שבהתקיימו יהיה זכאי לקבל תגמולי ביטוח. מדובר בבחירה של המבוטח, ולא בדרישה, שמקורה במבטחת (ובכך מתבטאת אחת מנקודות השוני ממה שנפסק בעניין סלוצקי).
ב. הרציונל שבבסיס ההסדר של "שינויים בסיכון" בחוק חוזה הביטוח: ההוראות העוסקות בהחמרת סיכון בחוק זה נוגעות להחמרת הסיכון המוסכם – ולא לשינוי חיצוני המצוי מחוץ לגבולות חוזה הביטוח. דוקטרינת הפרשנות בדיני הביטוח המתחשבת בציפיות הסבירות של המבוטח – נועדה להגן על מבוטח שטעה לחשוב שיש לו כיסוי ביטוחי, ואילו בענייננו המבוטח בחר בעצמו את מגבלת הגיל בפוליסה.
ג. שיקולי מדיניות והשלכות רוחב פוטנציאליות על שוק הביטוח: קיים חשש שחיוב חברות הביטוח בתשלום תגמולי ביטוח בגין סיכונים שלא נכללו בפוליסה הצרה שהותאמה עבור המבוטח הספציפי, לבקשתו – עלול להוביל לכך שחברות הביטוח יעדיפו להציע כיסוי רחב שעלותו גבוהה יותר. כך תיפגע המגמה החיובית של תמחור דיפרנציאלי בביטוחי רכב. יתר על כן, אם חברות הביטוח ייאלצו לשלם תגמולים, ולו חלקיים, בעבור סיכון שלא נלקח בחשבון על ידן מלכתחילה – הדבר יגדיל את ההוצאות שלהן, ולפיכך פרמיות הביטוח יתייקרו, באופן שיכביד על כלל הציבור. בנוסף לאמור, יש חשש שמבוטחים יעדיפו לרכוש ביטוח מוזל, הכולל מגבלת גיל, מתוך ההבנה שגם אם יתרחש אירוע הביטוח בזמן שנהג צעיר נוהג ברכב, עדיין תהיה זכאות לתגמולים חלקיים, וזאת במקום לרכוש ביטוח עבור נהג צעיר. כתוצאה מכך, יחול גידול במספר הפוליסות המוזלות שתירכשנה, על חשבון הפוליסות היקרות שאמורות לכסות נהגים צעירים, והדבר יוביל גם הוא להתייקרות הפרמיות.
15. לבסוף, השופט י' עמית קבע כי בית המשפט יוכל להעניק סעד למבוטח במקרים חריגים המצדיקים זאת, באמצעות סעיף 29 לחוק חוזה הביטוח, כאשר אין קשר סיבתי בין מחדל המבוטח לבין מקרה הביטוח, וכשיש נסיבות שמצדיקות הטלת אחריות על המבטחת. כך, עקרונית, ניתן להעניק סעד במקרה בו הפרת מגבלת הגיל הייתה מחדל רגעי.