פסקי דין

דנא 5325/19 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' אבי פיקאלי - חלק 5

07 יולי 2021
הדפסה

--- סוף עמוד 10 ---

16. כאמור, חוות דעתו של השופט י' עמית נותרה כדעת מיעוט לעניין נפקותה של אי העמידה במגבלת הגיל. משכך, הוא קבע לעניין הפרשנות שיש ליתן למונח "כוונת מרמה", שעליו נסמכו בעלי דעת הרוב, כי הוא מצרף את עמדתו, במישור האופרטיבי, לזו של חברתי השופטת ד' ברק-ארז, שתתואר מיד בסמוך.

17. בניגוד לחוות דעתו של חברי, השופט י' עמית – חברתי, השופטת ד' ברק-ארז, קבעה כי נהיגה על ידי נהג צעיר, בזמן שפוליסת הביטוח איננה מכסה נהג בגילו, נחשבת להחמרת סיכון, שעשויה להקנות פיצויים מופחתים ויחסיים. זאת, בין היתר, בשל כך שאי עמידה במגבלת גיל נחשבת, לשיטתה, כ"שינוי מהותי", שעליו המבוטח מחויב לדווח למבטחת, לפי סעיף 17 לחוק חוזה הביטוח, וכי הסיכון בענייננו הוא סיכון לתאונת דרכים, בין אם מדובר בנהג שאיננו עומד במגבלת הגיל, ובין אם הנהג עומד במגבלה. לגישתה של השופטת ד' ברק-ארז, גיל הנהג הוא רק קריטריון אחד מיני כמה המשפיע על דרגת הסיכון.

השופטת ד' ברק-ארז קבעה בנוסף כי יש מספר שיקולי מדיניות שתומכים בסיווג מגבלת הגיל כהחמרת סיכון, ועמדה על כך שהתכלית הצרכנית המובהקת של חוק חוזה הביטוח מצדיקה מתן פרשנות רחבה למונח: "החמרת סיכון".

השופטת ד' ברק-ארז קבעה בנוסף כי חששותיו של השופט י' עמית, שהובעו ביחס להתייקרות פרמיות הביטוח, הם בגדר מבוססי הערכות בלבד.

18. באשר לפרשנות המונח: "כוונת מרמה", חברתי, השופטת ד' ברק-ארז, קבעה כי אין די בכך שבעל הפוליסה יהיה מודע לנהיגתו של נהג צעיר ברכב, אלא שלצורך ביסוס מרמה דרוש "דבר מה נוסף". כך, לקביעתה, מצבים בהם הנהיגה של הנהג הצעיר ברכב היא ביטוי להסכמתו המתמשכת של בעל הפוליסה, עלולים לעלות כדי מרמה. מכאן שמקרים בהם נרכשת פוליסה שקבועה בה מגבלת גיל מתוך כוונה שגם נהג צעיר ישתמש ברכב כעניין שבשגרה – ייחשבו כמקרים מובהקים של "כוונת מרמה", שתשלול את הזכאות לפיצויים.

19. זאת ועוד: ביחס לקביעותיו של השופט י' עמית כי ניתן, במקרים חריגים, ליתן סעד מיוחד מכוח סעיף 29 לחוק חוזה הביטוח – השופטת ד' ברק-ארז קבעה כי הסעיף

--- סוף עמוד 11 ---

הנ"ל איננו מתאים לכאן, שכן נהיגתו של נהג צעיר ברכב איננה "שינוי שלא השפיע השפעה של ממש על הסיכון", שזהו אחד התנאים לתחולתו של הסעיף האמור.

20. באשר ליחס שבין עניין סלוצקי לבין המקרה שבפנינו, השופטת ד' ברק-ארז קבעה כי שני המקרים אינם שונים בתכלית, אף שיש ביניהם הבדל שיש ליתן לו משמעות, והוא נעוץ ב"שער הכניסה" להסדר הפיצוי היחסי הקבוע בסעיף 18 לחוק חוזה הביטוח.

עמוד הקודם1...45
6...60עמוד הבא