גם התוצאות של "החמרת הסיכון" אינן הולמות מצב שבו אדם רוצה לאפשר לנהגים צעירים יותר לנהוג ברכב. לפי סעיף 17, אם נודע למבוטח על שינוי מהותי, עליו להודיע על כך למבטח באופן מיידי לאחר שנודע לו על השינוי. ברם, ככל שמדובר בהחלטה של המבוטח, האם לא מתאים היה יותר לקבוע שעליו להודיע על כך לחברת הביטוח מיד עם החלטתו, ועוד לפני שיאפשר לנהג הצעיר לנהוג ברכב? זאת כדי לאפשר לחברת הביטוח לשקול האם היא מסכימה, האם לדרוש תשלום גבוה יותר עבור הפוליסה וכדומה. מנוסח הסעיף נלמד כי מדובר במצבים שלא ניתן היה לדעת עליהם מראש – בשונה מהחלטה לתת לנהג צעיר יותר לנהוג. בנוסף לכך, סעיף 18 קובע שלחברת הביטוח יש שלושים ימים להחליט האם לבטל את החוזה. גם קביעה כזו אינה מתאימה למעבר בין שני מסלולי ביטוח – ממסלול שכולל מגבלת גיל למסלול שמאפשר לנהגים צעירים יותר לנהוג ברכב. במקרה האחרון, ניתן היה לצפות שבמקום להשאיר לחברת הביטוח את האפשרות לבטל את הפוליסה בתוך שלושים יום, פשוט יידרש מהמבוטח להוסיף תשלום ולעבור למסלול אחר. ה"כדור" נמצא במגרש של המבוטח. לעומת זאת, מנוסח הסעיף ניתן ללמוד שהוא עוסק בשינוי ש"נכפה" על המבוטח ושאין הוא שולט בתחולתו או בוחר בו, באופן ש"מעביר את הכדור" ואת הבחירה למגרשה של חברת הביטוח.
--- סוף עמוד 74 ---
3. הניתוח התכליתי גם הוא אינו מוביל למסקנה שונה. מהסדרי סעיפים 18-17 לחוק חוזה הביטוח עולה כי מטרתם לקבוע את התוצאות החוזיות במצבים של שינוי נסיבות לאחר כריתת החוזה, או של טעות ביחס לנתון מהותי בעת כריתת החוזה, ולא להותיר אותם למסגרת הכללית של דיני החוזים. זו עשויה להוביל לתוצאות שונות ומגוונות בנסיבות כאלה ואחרות, כגון ביטול החוזה, הטלת הסיכון במלואו על אחד הצדדים בלבד, או אף קביעה שהחוזה "סוכל" במקרים מסוימים. חוק חוזה הביטוח בא, בסעיפים אלה, ליצור תוצאה מאוזנת, הוגנת ומתאימה יותר למצב שבו הוחמר סיכון שהוצא ביחס אליו פוליסת ביטוח, תוך יצירת ודאות משפטית רבה יותר. שונה המצב כאשר אחד הצדדים בוחר מרצונו להפר את אחד מתנאי החוזה. כאן לא מדובר בטעות מהותית או בשינוי נסיבות שמצריך הסדר חוזי מיוחד ו"עדין", ולא מדובר בסיטואציה שבה דיני החוזים עשויים להוביל לתוצאות שונות ומגוונות ביחס לאחריות הצדדים. מדובר בהפרה של החוזה. אם חפץ המבוטח לסטות מן החוזה, ביכולתו לבטלו או לבקש לשנותו. הא ותו לא. המבט על שינוי העדפותיו של המבוטח כ"שינוי נסיבות" או "טעות" אינו הולם אפוא גם את הפרשנות התכליתית של החוק.