הנה כי כן, גם בהקשר להתיישבות היהודית, לא יסף חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, על הערכים החוקתיים היהודים שהיו קיימים עובר לכינונו.
42. הגדרה עצמית, התיישבות, שפה – כל אלו נכללו במדינה היהודית, עוד בטרם בא לעולם חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. בעת שנחקק חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנות ה-90 של המאה הקודמת, באו עמו גם המאפיינים הללו של המדינה היהודית, קיבלו מעמד חוקתי. בחוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, לא מצאנו ערכים יהודים חוקתיים שזכרם לא בא לפנינו קודם לכן. גם לא נשתנה האיזון שהיה קיים קודם לידתו של חוק-היסוד, בין ערכיה היהודיים של המדינה, לבין ערכיה הדמוקרטיים. כאמור, הקפיד המכונן הקפדה יתרה, להותיר את האיזון כשהיה, לסלק מן השולחן כל הצעה, כל נוסח, אשר מהם עשוי להשתמע כי הערך האחד גובר על משנהו. כזאת נעשה, על אף מורת רוח שהביעו כמה חברי כנסת, אשר ביקשו להכריע בין הערכים. האיזון – נשמר, היקף הזכות החוקתית לשוויון – נותר כשהיה.
סוף דבר
43. אין בידינו הסמכות להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקי-היסוד, שכן במשפטנו לא נמצא דבר חקיקה הניצב ממעל להם. מן הטעם הזה, דינן של העתירות להידחות. מכל מקום, ולמעלה מן הצורך ראוי לומר, כי חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, לא שינה את היקף הזכות החוקתית לשוויון, גם לא גרע מערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. על סמכם נקבעה ונשתמרה הזכות לשוויון עוד בימים קדמונים. במובן זה – "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ט). אני מסכים אפוא עם עמדתה של חברתי הנשיאה, שלפיה דינן של העתירות – לדחייה. גם לפני, גם אחרי חקיקתו של חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, היתה, הוֹוָה ותהיה.
ש ו פ ט
השופטת ד' ברק-ארז:
1. "בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי". במלים מפורסמות ומרגשות אלה נפתחת הכרזת העצמאות של מדינת ישראל שציינה את הקמתה כמדינת הלאום של העם היהודי. בד בבד, וכמקשה אחת, ההכרזה כללה את מחויבותה של המדינה ל"שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין", כמו גם ל"פיתוח הארץ לטובת כל תושביה". היא אף כללה קריאה "לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים".