29. על כך ניתן להוסיף, כי החסר בחוק יסוד: הלאום מתחדד לנוכח העובדה שבמסמכים חוקתיים שלמים, פעמים רבות המבוא לחוקה כולל בסיס ערכי, שחותר למתן ביטוי להיסטוריה המורכבת של המדינה (ראו: אמנון רובינשטיין וליאב אורגד "המבוא לחוקה ומעמדו המשפטי: המקרה של ישראל" המשפט י"א 79 (התשס"ז)). חוק יסוד: הלאום נחקק אף ללא מבוא כזה. אכן, כאשר המפעל החוקתי לא תם טרם הגיע זמנו של המבוא לחוקה. אולם, בשל כך שחוק יסוד: הלאום נועד, על-פי תפיסתם של התומכים בו, להיות חלק ליבתי של החוקה העתידית, החסר ניכר.
30. יחד עם זאת, בהתחשב בפרשנותנו לחוק יסוד: הלאום, הקשיים שהציפו בפנינו העותרים נותרים במישור הציבורי-ערכי. מקומם להתברר בזירה הציבורית והפוליטית, ולא בזו המשפטית. היקף התערבותו של בית המשפט בחקיקה רגילה הוא מלכתחילה מצומצם ומרוסן, ושמור למקרים שבהם הוכחה פגיעה בזכויות שאינה מקיימת את מבחני פסקת ההגבלה. כאשר עסקינן בחקיקת יסוד, היקף ההתערבות הוא מצומצם פי כמה. כפי שהובהר, ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד עשויה להיות אפשרית רק במקרים חריגים ונדירים. אכן, חקיקתו של חוק יסוד: הלאום הייתה רוויה אמוציות ותהפוכות. היא לוותה בדיונים סוערים בוועדות הכנסת, כמו גם בתקשורת וברשתות החברתיות. היא הייתה מושא למחלוקות פוליטיות. למחלוקות כאלה יש כמובן מקום בחברה דמוקרטית המאפשרת שיח פורה ומשגשג בין הרבדים השונים בחברה. אולם, בית המשפט אינו הזירה המתאימה להוביל אליה את השיח בהקשר זה.
31. לא למותר להוסיף, כי רבות מהטענות שהועלו בעתירות התבססו על אמירות כאלה ואחרות שהועלו במסגרת הליך החקיקה ואף בשלבים מוקדמים שלו. הן אינן מעוגנות בנוסח ההצהרתי שאומץ בסופו של דבר, ושאליו אנו נדרשים במסגרת הביקורת השיפוטית.
סוף דבר ותחילתו
32. דין העתירות להידחות. חוק יסוד: הלאום מבטא אתוס. חלקיותו של האתוס, בשל שתיקתו של חוק היסוד ביחס לזכות לשוויון או לזכויות מיעוטים, מעוררת מטבעה שאלות במישור החברתי-ציבורי, ובכלל זאת ביחס לבניית הערך של סולידריות חברתית. אולם, היא אינה פוגעת בזכויות משפטיות. הוויכוח הציבורי בעניין ראוי שיימשך מחוץ לכתליו של בית המשפט.
ש ו פ ט ת
השופט (בדימ') מ' מזוז:
אני מסכים לחוות דעתה של חברתי הנשיאה - למסקנותיה ולעיקרי נימוקיה - כי אין בהוראות חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (להלן: חוק יסוד-הלאום) משום שלילה של המאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של מדינת ישראל; ואף כי חלק מהוראותיו של חוק יסוד-הלאום אכן מעוררים קשיים, יש לאלה מענה בדרך של פרשנות מקיימת, והם אינם מבססים התערבות בחוק היסוד. ולפיכך, אף מבלי להידרש לשאלות של ביקורת שיפוטית על חוק יסוד, אין מנוס מדחיית העתירות.