27. על ניסוחן של חוקות – את תחושותיהם של העותרים באשר לכך שחוק יסוד: הלאום, עם כל חשיבותו, נחקק "לבדו", ללא חיזוק מקביל של ההיבטים האזרחיים הכלליים של הפרויקט החוקתי, ניתן להבין גם כאשר הנושא נבחן במבט השוואתי. המודל של מדינת הלאום נוהג במדינות רבות, והוא עולה בקנה אחד עם המסורת הדמוקרטית. אדרבה, במקומות רבים הקמתה של מדינת הלאום הלכה יד ביד עם הנהגתו של משטר דמוקרטי. אולם, שאלה נפרדת היא עד כמה החוקה עצמה מצהירה על עצמה כמדינת לאום, כיצד היא מגדירה את קבוצת הלאום (האם באופן שמוגבל לפי המוצא האתני אם לאו) ומהם ההסדרים החוקתיים המבטיחים זכויות מיעוטים או שוויון בכלל. עיון השוואתי מלמד כי אופייה של המדינה כמדינת לאום עשוי למצוא את מקומו בחוקתה, אך גם עשוי להישאר מחוץ לה (לדוגמאות ולדיון מנוגד בהן, ראו אצל: Eugene Kontorovich, A Comparative Constitutional Perspective on Israel's Nation State Law, 25(3) Isr. Stud. 137 (2020); Alexander Yakobson, Jewish Nation-State, Not this Law, 25(3) Isr. Stud. 167 (2020)).
28. אבקש לחדד את דברי באמצעות דוגמאות, שאינן ממצות, אך יש בהן כדי לשפוך אור נוסף על המחלוקת. חוקתה של ארצות הברית נפתחת במלים המפורסמות We the People or the United States, כלומר, בתרגום חופשי, "אנו בני העם של ארצות הברית". זהו נוסח מכיל, שמבהיר את החסר בניסוח שאינו מזכיר את כלל האזרחים. אכן, ארצות הברית אינה מדינת לאום. על כך יש להוסיף כי ההיסטוריה של העבדות בתקופה שבה נכתבה החוקה מלמדת כי הניסוח אינו חזות הכול. אולם, בטווח הארוך, שפה חוקתית לא מדירה היא בעלת חשיבות ערכית וחברתית. כך למשל, הגם שהמבוא לחוקתה של צרפת מדבר בשם "בני העם הצרפתי" (The French People, בתרגום לאנגלית), הוא מצהיר באותו משפט עצמו גם על מחויבותם המשותפת לזכויות האדם ולעקרונות הריבונות הלאומית ("The French people solemnly proclaim their attachment to the Rights of man and to the principles of national sovereignty"). האמת צריכה להיאמר: ההיסטוריה של ישראל ושל העם היהודי אינה היסטוריה רגילה. כמו כן, קשה להשוות בין מדינות שהן מדינות לאום אתניות, כדוגמת ישראל, למדינות שבהן הגדרת הלאום היא שונה. מטעמים אלה, ההשוואה אינה מלמדת דבר בעומדה לבדה. אולם, היא משמשת רקע לחשיבות הרגשית והערכית הנודעת לבחירת הנוסחה החוקתית המתאימה בתחום זה (ראו גם: אהרן ברק "החוקה האמריקנית והמשפט הישראלי" זמנים 26, 12 (1987)).