"רעיונות כבירים עשו את המערב למה שהוא: זכויות האדם, ביטול העבדות, ערך שווה לכולם, והצדק המושתת על הרעיון שהזכות גוברת על הכוח. כל אלה, מקור נביעתם הוא ההכרזה בפרק הראשון של ספר בראשית, שכולנו נבראנו בצלם אלוהים וכדמותו. לשום טקסט אחר לא הייתה השפעה גדולה מזו על מחשבת המוסר, ושום ציוויליזציה אחרת לא אחזָה בחזון נשגב יותר על אודות מה שנקראנו להיות" (יונתן זקס, שיג ושיח – קריאות חדשות בפרשת השבוע 10 (צור ארליך מתרגם, 2017). עיינו גם: מנחם אלון "כבוד האדם וחירותו – 'בצלם אלוקים ברא אותו'" פרשת השבוע 47 (פרשת בראשית התשס"ב)).
18. ההלימה בין מכונני הזהות של מדינתנו: "יהודית" ו-"דמוקרטית" עולה גם מעקרונות יהודיים נוספים, כגון מצוות אהבת הגר והחובות כלפי גר-תושב ובכללן השוויון במשפט, כאמור: " מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה..." (ויקרא כד כב). והיא אף עולה מעקרונות פרוצדורליים בהלכה, כגון הבטחת ההגנה על המיעוט והיחיד – מפני כוחו הדורסני והשרירותי של הרוב בחקיקה העברית (ראו למשל: מנחם אלון המשפט העברי – תולדותיו מקורותיו עקרונותיו כרך א 624-617 (התשמ"ח)).
19. זהות לאומית אמורה דווקא לחזק בהקשר זה את המחויבות לקבוצות המיעוט, זאת כאשר זהות זו מבוססת על מחויבות עמוקה למוסר משותף, וכן בעת שהיא נובעת מהבנה ומהזדהות עם מצבו של המיעוט, במיוחד נוכח ההיסטוריה של העם היהודי, בבחינת: "כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ראו: דברים י יט; ויקרא יט לד; והשוו: מלצר, בעמ' 355-354).
הרב עובדיה יוסף זצ"ל ביטא עמדה דומה, שהנני סבור כי היא יפה גם לענייננו, בעת שהתבטא כך:
"ההלכה היהודית מצווה עלינו לנהוג במיעוט הישוב בתוכנו בכבוד ובשוויון זכויות. העם היהודי שהיה תקופה ארוכה מיעוט בארצות הגולה רגיש במיוחד למצבם של בני המיעוטים..." ("הראיון המלא עם הרב עובדיה יוסף" Ynet (22.10.2001)).
20. לאחר שעמדתי על מאפיין קריטי זה לשילוב המונחים "יהודית ודמוקרטית", יש לבחון האם בענייננו – חוק-יסוד: הלאום שולל את עצם זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
לכך אפנה כעת.
האם חוק-יסוד: הלאום שולל את הגרעין הדמוקרטי של המדינה?
21. לכאורה קשה לדמיין את התרחשותם של אותם: "מצבים חריגים של שינוי חוקתי השולל את ליבת הזהות היהודית או הדמוקרטית של המדינה... עד כי אין כל דרך ליישב מבחינה מושגית ופרקטית בין הוראה זו ובין מרכיביה אלה של זהות המדינה" (בלשונה של חברתי, הנשיאה א' חיות בפיסקה 28 לחוות דעתה).