אולם ניטול לדוגמא מצב בו תישלל בחוק-יסוד הזכות לבחור או להיבחר של אזרח באשר הוא איננו יהודי. להשקפתי, תהא זו פגיעה בעליל באופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל, ואף שלילה שלו.
לצד האמור, שותף אני לעמדת חברתי הנשיאה כי חוק-יסוד: הלאום איננו נופל בגדרי הדוגמה הנ"ל. חוק-היסוד, כפי שהדגישה חברתי, איננו בא לחדש, אלא רק להצהיר על הזהות היהודית של המדינה, ואפשר שכאמור בפיסקה 2 לעיל – לא היה צורך בכך. מכל מקום, חוק-היסוד איננו מעניק עליונות להיבט היהודי, על פני זה הדמוקרטי. חוק-היסוד לא מתייחס איפוא למרכיבים הדמוקרטיים של המדינה בחיוב או בשלילה, ואין לראות בשתיקה זו משום שלילה של יסודות דמוקרטיים בכלל, ושל הזכות לשוויון בפרט. מה גם שכפי שטענתי, עצם הצגתם של יסודות אלו כסותרים – איננה מדויקת (השוו: ע"ב 1/88 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות לכנסת השתים-עשרה, מב(4) 177, 189 (1988) (להלן: עניין ניימן); ע"ב 2/88 בן שלום נ' יו"ר ועדת הבחירות לכנסת השתים-עשרה, פ"ד מג(4) 221, 232 (1989)).
22. זאת ועוד – אחרת. בהעדר עיגון של יחסי הגומלין בין עקרון השוויון לבין זהותה הלאומית של המדינה, חוק-יסוד: הלאום אכן מציב קושי בדבר התאמתו לעקרונות הנובעים מאופייה של המדינה כיהודית ודמוקרטית, עליהם הצבעתי לעיל. מרבית המדינות הדמוקרטיות המעגנות בחוקותיהן מאפיינים לאומיים מבטיחות בהן גם הגנה על שוויון זכויות לכלל האזרחים, וכך ראוי (עיינו: Gad Barzilai, A Land of Conflict: Law as a Means of Hegemony Israel Studies 25(3) 201, 205 (2020)). בנוסף, היעדר התייחסות לאזרחיה הלא יהודים של מדינת ישראל בחוק-היסוד, עלולה, כפי שטענו חלק מהעותרים, להתפרש כשלעצמה כפגיעה קשה בכבודם (ראו למשל: מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס "הצעת חוק-יסוד "ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי": האם צריך להקים מחדש את המדינה היהודית?" גילוי דעת 7 133, 139-137 (2015)).
כאן המקום להוסיף כי המילה "כבוד", קשורה לשורש כ.ב.ד ובמובנים רבים משמעו העמוק של מושג זה קשור בהענקת משקל לאדם – המבטאת התייחסות אליו כבעל ערך בנוכחות שלו. בהקשר זה יש להצר איפוא על נוסחו של חוק-יסוד: הלאום, אשר לא העניק משקל למעמדם של בני המיעוטים בישראל.
23. יחד עם זאת, השוויון וכבוד האדם של כל אזרח בישראל נובעים בפועל מחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וכן מתחייבים גם מעיגון הגדרתה של המדינה כיהודית ודמוקרטית בחוקי-היסוד השונים ובהכרזת העצמאות. לפיכך, כפי שציינה חברתי הנשיאה, חוק-יסוד: הלאום איננו גובר על חוקי-היסוד האחרים, אלא מצטרף – כפרק – למארג החוקתי הכללי, הבנוי פרקים-פרקים. הנה כי כן כאשר קוראים את חוק-יסוד: הלאום בתוך ההקשר החוקתי השלם – הוא מתקיים לצד החובה להבטיח מדינה דמוקרטית ושוויון לכלל האזרחים במדינה, במנותק מהשתייכותם האתנית, או התרבותית (ראו למשל: מנחם מאוטנר "חוק הלאום, ההסלמה במלחמת התרבות והצורך בהכרזה על 'תיקו'" תרבות דמוקרטית 20, 19 (עתיד להתפרסם, 2021)).