יצוין כי הוראה זו שונתה ביחס לשפה האנגלית. ההוראה קובעת חובה לפרסם את כל הפקודות, המודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים של הממשלה בערבית ובעברית. כן נקבע כי זכותו של אדם להשתמש באחת משתי השפות במשרדי הממשלה ובבתי המשפט.
34. בג"ץ 4112/99 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד נו(5) 393 (2002) (להלן: עניין השילוט בערבית), קבע לעניין הוראת סימן 82 לדבר המלך במועצה כי:
"מכוחה נקבע כי הערבית היא שפה רשמית. בכך ניתן לה 'מעמד נעלה במיוחד'... אין דינן כדין שפות אחרות, שאזרחי המדינה או תושביה דוברים אותן. ממעמד מיוחד זה נובעות במישרין זכויות וחובות כלפי השלטון המרכזי. עם זאת, אין מעמד מיוחד זה מתמצה אך באותן זכויות וחובות הנובעות ממנו במישרין. מעמדה הרשמי של שפה מקרין עצמו אל תוך גופו של המשפט הישראלי, ומשפיע על פעולתו. השפעה זו מתבטאת, בין השאר, במשקל שיש ליתן לרשמיותה של השפה במכלול השיקולים שבעל סמכות צריך להתחשב בהם שעה שהוא מפעיל סמכות שלטונית" (שם, פס' 13-11; ההדגשות הוספו).
עוד נקבע כי:
"הייחוד של השפה הערבית הוא כפול: ראשית, הערבית היא שפתו של המיעוט הגדול ביותר בישראל, החי בישראל מימים ימימה... שנית, הערבית הינה שפה רשמית בישראל... רק ערבית - בצד העברית - היא שפה רשמית בישראל. לערבית ניתן איפוא מעמד מיוחד בישראל. למעמד זה אין תחולה ישירה בענייננו, אך יש לו תחולה עקיפה. ל'רשמיותה' של השפה הערבית 'יש ערך עודף וייחודי'..." (ההדגשות הוספו; פסקה 25).
ראו גם: דנג"ץ 7260/02 עיריית רמלה נ' עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל (14.8.2003), במסגרתו נדחתה עתירה לקיום דיון נוסף בפסק הדין בעניין השילוט בערבית. בע"א 4926/08 נאשף ואיל ושות' נ' הרשות הממשלתית למים וביוב (9.10.2013) הדגיש השופט (כתוארו אז) ס' ג'ובראן כי:
"שני הסברים אלו – היות הערבית שפת המיעוט הגדול ביותר בישראל ושפה רשמית – מצדיקים גם בענייננו יחס מיוחד כלפי השפה הערבית לעומת שפות מיעוטים אחרים. בעניין זה ברי כי קיים אינטרס שהמיעוט הערבי ילמד את שפת הרוב שהיא השפה הדומיננטית במדינה. ואולם, בשל מעמדו הייחודי ומעמדה הייחודי של השפה הערבית, אין לאפשר מצב שבו הפרט הנמנה על המיעוט הערבי בישראל, נפגע בשל שליטתו אך בשפתו" (פסקה 35 לחוות דעתו).
ראו גם: עע"ם 694/18 אוסאמה נ' המועצה הארצית לתכנון ובנייה, פסקה 4 לחוות דעתי (2.6.2019) (בדעת מיעוט לעניין השאלה האם נפגעה זכות הטיעון של המערערים).