35. עם זאת, יש פער משמעותי בין מעמדה של השפה הערבית בפועל לבין מעמדה הרשמי הקבוע בחקיקה המנדטורית, וזאת מאחר שמעמדה של השפה הערבית בפועל הוא חלש ואין לה נוכחות חזקה במרחב הציבורי המשותף. זאת, אף שקידום השפה הערבית חשוב ליצירת סולידריות אזרחית ואף ש"הזכות הקיבוצית מרחיקת-הלכת ביותר הנתונה למיעוט במשפט הישראלי היא מעמדה הנורמטיבי של הערבית כאחת משתי שפותיה הרשמיות של המדינה" (אילן סבן "הזכויות הקיבוציות של המיעוט הערבי-פלסטיני: היש, האין ותחום הטאבּוּ" עיוני משפט כו 241, 260 (2002)). ד"ר סבן מציין, בין היתר, כי "המשפט הישראלי טווה חובות מפורשות מעטות יחסית סביב 'רשמיותה' של שפה" וכי "על המערך הסימבולי של ישראל לא 'העיבה' מעולם שותפות לשונית של ממש עם שפה אחרת. בפשטות, במקום לנקוט במהלך בעייתי של ביטול המעמד הרשמי של הערבית, הסתפקה ישראל בריקונו דה-פקטו של המעמד הרשמי מכמעט כל נפקות מעשית בהוויה הישראלית" (שם, עמ' 264-263). עוד כותב ד"ר סבן, כי קהילת המיעוט הערבי בישראל זכאית מבחינה מוסרית לזכויות קיבוציות מקיפות, "זאת משום היותה קהילת מיעוט ילידה; משום היותה קבוצה לאומית, תרבותית, דתית ולשונית מובחנת, המונה כמעט חמישית מתושבי המדינה; ומשום שהזכויות הקיבוציות יהוו אמצעים ממשיים לתיקון הקיפוח המתמשך שלו היתה ועודנה קורבן" (שם, עמ' 319).
מן האמור עולה, כי עוד לפני חקיקתו של חוק הלאום, בפרקטיקה הרשויות לא התייחסו באופן זהה לשתי השפות במרחב הציבורי. על כך יעידו גם ההליכים והמאבקים להם נזקק המיעוט הערבי על זכות קיומה של השפה הערבית במרחב הציבורי ועל מעמדה כשפה רשמית.
36. על רקע חקיקתו של חוק הלאום ותכליתו, ובהינתן היעדרם של עקרון השוויון והדמוקרטיה מחוק הלאום – מתחזקת המסקנה כי איזכור מעמדה של השפה הערבית בחוק הלאום נדרש אך לשם "הנמכת קומתה" ולהשפלת דובריה. "במדינות לאום לשפה תפקיד מכריע בכינונה ובגיבושה של זהות לאומית. בשל תפקיד זה, חברי קבוצת הרוב נוטים לתפוס את שפת המיעוט כמהווה איום על הזהות הלאומית שלהם... נוכחות חזקה של ערבית במרחב הציבורי המשותף ליהודים וערבים נתפסת כאיום על חברי הרוב היהודי, או סוג של 'ניצחון' תרבות המיעוט על תרבות הרוב" (מיטל פינטו "'אמור מעט ועשה הרבה': תפקידה של השפה הערבית ביצירת סולידריות אזרחית בין יהודים וערבים בישראל" ספר אליקים רובינשטיין כרך ב 1279, 1283 וההפניות שם (2020); מיטל פינטו "שפה שסועה: בין מעמד רשמי למעמד מיוחד של השפה הערבית בישראל" תרבות דמוקרטית 20 (צפוי להתפרסם, 2021)). דברים אלו כמו נכתבו הם לענייננו.