הנה כי כן, סעיף ההתיישבות היהודית אינו הצהרתי בלבד והוא משנה מאופייה הדמוקרטי של המדינה וממחויבותה לעקרון השוויון. חוק הלאום הוא נורמה חוקתית, על כל ההשלכות המשפטיות הנובעות מכך. חוק הלאום מקנה הגנה חוקתית לחקיקה מפלה ולהחלטות מפלות שעלולות להתקבל בחסותו.
49. המסקנה היא כי סעיף ההתיישבות היהודית – המתיר הקצאה מפלה של משאבי קרקע במדינה על בסיס השתייכות לאומית – פוגע באופן קיצוני בליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה. על פי המצב המשפטי לאחר חקיקתו של חוק הלאום, ה"התנגשות" היא בין ערכים חוקתיים: הערך הלאומי של ההתיישבות היהודית המעוגן בחוק הלאום מחד גיסא, ועקרון השוויון החל על התיישבות אזרחי המדינה שאינם יהודיים על קרקעות מדינה, הנגזר מחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, מאידך גיסא. העדפה זו של אינטרסים של אזרחים יהודים – סותרת חזיתית את ערכי היסוד הדמוקרטיים של המדינה והיא מפלה לרעה את האזרחים הערבים על בסיס השתייכותם הלאומית. מדובר ב"התנגשות" חוקתית "מובנית", חזיתית ובלתי-נמנעת.
50. לסיכום, הוראות סעיפי העקרונות, השפה וההתיישבות היהודית פוגעות אנושות בעקרונות-על המצויים בליבה של הערכים של המדינה כמדינה דמוקרטית, עד כדי שלילתם והפיכתם "פלסתר". חוק הלאום שולל את המאפיינים הגרעיניים של המדינה כמדינה דמוקרטית, באופן המצדיק התערבותו של בית משפט זה.
כפי שפורט לעיל, מעבר לפגיעה האנושה בליבת הדמוקרטיה הישראלית, את הליך החקיקה של חוק הלאום אפיינו מאפיינים שאינם הולמים הליך חוקתי מן המעלה הראשונה, ואשר אין בכוחם להשיג את התכליות והרציונלים שהליך חוקתי נועד לקדם.
51. מלומדים עמדו על הדעיכה הדמוקרטית שחוק הלאום הוא אחד מביטוייה המרכזיים (ראו, למשל: גילה שטופלר חוק הלאום, פסקת ההתגברות, ותהליך השחיקה הדמוקרטית ICON-S-IL Blog (7.10.2018)). בדומה, נכתב גם כי חוק הלאום הוא "חוד החנית" של דברי חקיקה ויוזמות מדיניות של השנים האחרונות אשר:
"נועדו להחליש את שני האדנים עליהם מושתת משטר דמוקרטי חוקתי: זכויות אדם ואיזונים ובלמים מוסדיים. יתר על כן, הוא פוגע בליבת הרעיון הדמוקרטי שתכליתו ליצור מסגרת בה קבוצות שונות בחברה פועלות מתוך מטרה לקדם את טובת הכלל ולא את טובת קבוצתם בלבד. החוק מבטל את היעד הזה כיעד ראוי לקידום ויוצר באופן רשמי פלגנות... הוא מיטיב עם פלג אחד בחברה הישראלית על-פני שאר חלקיה"