בדומה לדברי השופט ג'ובראן בעניין סבח, גם בענייננו לא ניתן להתעלם מהמציאות הנורמטיבית והחברתית בישראל ומהרקע החברתי והמשפטי לחקיקתו של חוק הלאום. חוק הלאום בא על רקע מציאות קיימת של העדר שוויון. על רקע אי השוויון הקיים – אין מקום ל"הנחה" בדבר שוויון, וחוק הלאום אינו מניח שוויון בפועל ולמעשה נמנע מלהתייחס לעקרון השוויון בהוראותיו.
כמו כן, בישראל לא קיימת זכות חוקתית מפורשת לשוויון (ראו לעיל בפסקה 26). "ישראל היא ככל הנראה המדינה היחידה בעולם שבחוקתה או בחוקי היסוד שלה אין התייחסות מפורשת לזכויות לשוויון או לאיסור נגד אפליה" (שני, חוק השוויון, עמ' 9). הלכה למעשה, ההיקף החוקתי של ההגנה על הזכות לשוויון הוא מוגבל וחלקי בלבד, ואף תחולתה כנגזרת של הזכות לכבוד אינה ברורה די הצורך. כלומר, יש אי-ודאות משמעותית ועמימות משפטית לעניין היקף ההגנה המוענקת לזכות לשוויון. כך, לא כל פגיעה בזכות לשוויון זוכה להגנה חוקתית, אלא רק פגיעות הקשורות בקשר הדוק לזכות לכבוד האדם. עיגונה של הזכות החוקתית לשוויון בהלכה הפסוקה על פרשנות הזכות לכבוד מהווה בסיס משפטי חלש יחסית להגנה על השוויון, וזאת גם מאחר שהפרשנות שלה נתונה לשינוי עתידי, כל עוד היא אינה מעוגנת במפורש בחוק יסוד (ראו: שני, חוק השוויון; מרדכי קרמניצר "האם רק בבית המשפט המיעוט יכריע? תגובה" ביקורת חוקתית: התפתחות, דגמים והצעה לעיגון – הביקורת השיפוטית בישראל 258 (מחקר מדיניות 154, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2021), אשר הדגיש כי "...היקף ההגנה על זכויות האדם אצלנו מוגבל מאוד, ואפילו הזכות לשוויון נחשבת מסוכנת מכדי לאפשר הגנה חוקתית מפורשת עליה; הביקורת השיפוטית אינה חלה על חקיקה שקדמה לחקיקתם של חוקי היסוד...").
54. כמו כן, חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו אינו משוריין. השריון נועד להקשות על שינויו של חוק היסוד, לאחר חקיקתו. חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו אינו כולל שריון פורמלי. המשמעות היא שניתן לשנותו בחוק-יסוד המתקבל בכל רוב שהוא. כלומר, די ברוב רגיל כדי לשנות מהוראותיו. זהו מצב בעייתי ביותר מאחר ש"הסדר חוקתי בדבר זכויות אדם נועד להגן על המיעוט, והגנה זו אינה אפקטיבית אם הרוב – ועניין לנו ברוב רגיל או ברוב קואליציוני – יכול לשנות את זכויות האדם עצמן" (אהרן ברק פרשנות במשפט כרך שלישי – פרשנות חוקתית 565-564 (1994)).
מנגד, חוק הלאום משוריין. סעיף 11 לחוק הלאום, שכותרתו "נוקשות", קובע כי "אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד שהתקבל ברוב של חברי הכנסת" (כלומר, נדרש רוב של לפחות 61 חברי כנסת לצורך שינויו).