27. לצד זאת, כאמור, גם מחלקיה הנוספים של הכרזת העצמאות נוכל ללמוד על אופיה של המדינה היהודית. כך למשל סבר פרופ' שוחטמן, כי ניתן ללמוד מחלקה ההיסטורי של הכרזת העצמאות גם על זכותו הריבונית של העם היהודי על ארץ ישראל: "אחד העקרונות החשובים שבהכרזת העצמאות – אם לא החשוב שבהם – הוא זכותו של העם היהודי על ארץ-ישראל במובן זכותו להקים בה מחדש את מדינתו. למעשה זוהי התשתית לריבונותנו על הארץ. ההכרזה פותחת בקשר ההיסטורי של העם היהודי וארצו ומציינת את העובדה שקשר זה לא נזנח מעולם". מכאן מסקנתו, כי "יש לכבד את זכויות-היסוד של האדם הקבועות בחוק-היסוד: כבוד האדם וחירותו (כמו גם בחוק-יסוד: חופש העיסוק), ברוח עקרונות אלה" (אליאב שוחטמן "הכרזת העצמאות כמקור לזכויותיו הלאומיות של העם היהודי" משפט וממשל ה 427, 428 (התש"ס)).
28. הנה כי כן, שלל ביטויים מפורשים למעמדה החוקתי של המדינה היהודית; חלקם דקלרטיביים, חלקם גם מעשיים: רוב יהודי, שפה, סמלים, מורשת, שוויון זכויות אזרחי, תרבות, התיישבות, משפט עברי וריבונות. הללו יונקים את כוחם מפרשנות הדיבּר מדינה יהודית, בחוקי-היסוד השונים שבהם הוזכר; ומהשראת הכרזת העצמאות שהוזכרה גם היא במסגרת מגילת הזכויות החוקתית. על מעמדה החוקתי של המדינה היהודית, נוכל ללמוד גם מדברי-חקיקה נוספים הקיימים עמנו, הגם שאינם זוכים למעמד חוקתי על-חוקי: "יתכן, שבקביעת היקפה של זכות חוקתית, ניתן להתחשב בדין הקיים כנתון מבין מכלול הנתונים, שיש בהם כדי ללמד על מהותן של תפיסות חברתיות מקובלות, וככאלה הן עשויות להשפיע על היקף הזכות" (דברי הנשיא א' גרוניס בבג"ץ 3752/10 רובינשטיין נ' הכנסת, פ"ד סז(2) 155, 379 (2014) (להלן: עניין רובינשטיין)). בכלל חקיקה זו, ניתן לציין את חוק השבות, התש"י-1950; חוק קרן קיימת לישראל, התשי"ד-1953; חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג-1952; חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980; והרשימה ארוכה מלהכיל (ראו פסקה 22 לחוות דעתה של חברתי הנשיאה). התיישבות, שבות, מורשת יהודית, באים לידי ביטוי בדברי-חקיקה רבים ומגוונים; פעמים במישרין, פעמים בעקיפין; פעמים מלוא התוכן נשאב מן המורשת היהודית; לעיתים פניני-לשון, כותרות וניסוח בלבד. אכן, צדק הנשיא גרוניס בקובעו, כי קיים קושי רב "לראות הוראות בדין ברמה תת-חוקתית, כמורות במדויק על היקפה של הזכות החוקתית" (רובינשטיין, 379), אך ללא ספק בכוחן להצביע על הרוח הנושבת.