24. הדברים לא נותרו בגדר תיאוריה מופשטת או ויכוח אקדמי. בעניין טיבי פסק הנשיא ברק, כי רשימת מועמדים אשר תשים לה למטרה להפוך את מדינת ישראל, למדינת 'כל אזרחיה', במובן המבקש "לפגוע ברציונל המונח ביסוד הקמת המדינה ובכך לשלול את אופיה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, כי אז יש בכך כדי לפגוע במאפיינים הגרעיניים והמינימליים המאפיינים את מדינת ישראל כמדינה יהודית", והרשימה תיפסל (עמוד 23).
הכרזת העצמאות
25. שאלה נוספת הקשורה בטבורה לשאלת מעמדה החוקתי של המדינה היהודית, נוגעת למעמדה החוקתי של הכרזת העצמאות. בסעיפי עקרונות היסוד שבחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובחוק-יסוד: חופש העיסוק נקבע, כי "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל". גם בהקשר הזה נתעוררה שאלה, אם הסעיפים הללו מעניקים מעמד חוקתי עצמאי להכרזת העצמאות. יש שגרסו, כי עם כינונו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, זכתה הכרזת העצמאות כולה למעמד חוקתי על-חוקי (בג"ץ 726/94 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שר האוצר, פ"ד מח(5) 441 (1994); בג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה נ' כנסת ישראל, פ"ד נט(2) 481, 768 (2005)). על פני הדברים דומה כי דעה זו לא נתקבלה, והועדף על פניה 'מודל פרשני' שלפיו תשמש הכרזת העצמאות מקור השראתי שבאמצעותו נוכל "לפרש, לעצב, לתחום ולהעניק תוכן מהותי לזכויות היסוד שעוגנו בחוקי-היסוד" (אליקים רובינשטיין ונעם סולברג "הכרזת העצמאות של מדינת ישראל: אחרי בּלוֹתה (כמעט) היתה לה עדנה" נתיבי משפט וממשל: סוגיות במשפט הציבורי בישראל 179, 187 (2003)). בעבר הבענו דעתנו – אליקים רובינשטיין ואנוכי – כי ראוי לאמץ את המודל הפרשני בתורת 'מודל פרשני-מרחיב'; היינו – לפרש, ככל הניתן, את הערכים המעוגנים בהכרזת העצמאות כולה (ולא רק בחלקה האופרטיבי), ככאלה שנכללים בערכי-היסוד שכוננו במסגרת החוקתית המפורשת של חוקי-היסוד (שם, בעמוד 188).
26. כמקור פרשני, עשויה הכרזת העצמאות, בראש ובראשונה, לסייע בעדנו בפרשנות הרכיבים הנכללים בערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית (קרפ, 349-348). אכן, בחלקה השלישי – החלק האופרטיבי – מעמידה אותנו הכרזת העצמאות על כמה מן היסודות הבסיסיים הכלולים בזהות היהודית: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה". חלק מן היסודות המוזכרים בהכרזה מתייחסים לביסוס היישוב היהודי בארץ ישראל, לעליה יהודית וקיבוץ גלויות; חלקה האחר מתייחס לערכים אשר ניתנו לנו במורשה במהלך הדורות: חירות, צדק ושלום, פיתוח הארץ לטובת כל תושביה, שוויון זכויות לכלל אזרחיה, חופש דת ומצפון, ועוד.