בית הדין הארצי לעבודה
בר"ע 34134-03-20
ניתן ביום 21 מאי 2020
Habtemariam Tsagay
המבקש
–
לחמים – מאפייה ואספרסו בר בע"מ
המשיבה
בפני: סגן הנשיאה אילן איטח, השופט רועי פוליאק, השופטת חני אופק גנדלר
נציגת ציבור (עובדים) גברת יעל רון, נציג ציבור (מעסיקים) מר צבי טבצ'ניק
ב"כ המבקש: עו"ד רוזי נמר
ב"כ המשיבה: עו"ד תמיר שטינוביץ; עו"ד נתן שמולביץ
פסק דין
השופט רועי פוליאק
בקשת רשות ערעור על פסק דין בהליך דיון מהיר שניתן על ידי בית הדין האזורי תל אביב (השופטת הבכירה עידית איצקוביץ ונציגי הציבור מר דניאל רביץ וגב' ברקת שני; ד"מ 46503-04-19), [פורסם בנבו] בו נדחתה תביעת המבקש נגד המשיבה.
רקע
--- סוף עמוד 3 ---
התביעה ופסק הדין
1. המבקש, מהגר עבודה מאריתריאה, הועסק במשיבה לתקופה קצרה של כחמישה וחצי חודשים שראשיתה ביום 22.8.2016 ואחריתה ביום 12.2.2017. למעלה משנתיים לאחר סיום עבודתו, הגיש המבקש תביעה נגד המשיבה בשתי עילות. האחת, אי קבלת הודעה לעובד בניגוד למתחייב מחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002 (להלן – הודעה לעובד). השניה, אי ביצוע הפקדות לפנסיה בניגוד ל"הוראות צו ההרחבה בענף המאפיות או התעשייה, ולמצער לפי צו ההרחבה הכללי במשק לעניין פנסיה משנת 2008" (להלן – העילה הפנסיונית).
2. בית הדין האזורי דחה את התביעה על שני ראשיה. בית הדין קבע, בהיבט העובדתי, על בסיס עדות המבקש עצמו, כי למבקש הומצאה הודעה לעובד. בעילה הפנסיונית קיבל בית הדין האזורי את טענת המבקש כי על הצדדים חל צו ההרחבה בענף האפייה משנת 1971 (להלן – צו ההרחבה באפייה), אך פסק כי צו ההרחבה באפייה אינו מטיל חבות על מעסיקים בתחום הפנסיוני. בית הדין האזורי אמנם קיבל אף את הטענה החלופית של המבקש, לפיה חל עליו צו הרחבה פנסיוני בתעשייה, מכוחו זכאי עובד להפקדות מהחודש הראשון, מאחר "שאפייה היא ענף מתוך תעשיית המזון". אך קבע כי מאחר ש"צו ההרחבה בענף האפייה (שהוא בגדר חקיקת משנה) הוא ההסדר הספציפי בתחום שבו מדובר והוא גם ההסדר המטיב, תוך הסתכלות כוללת שלו", הרי שלא חל העסקתו צו ההרחבה הפנסיוני בתעשייה. נפסק, לפיכך, כי על המבקש חל צו ההרחבה הכללי לפיו זכאי עובד להפקדות אך בחלוף ששה חודשי עבודה. תביעת המבקש נדחתה, אפוא, והוא חויב לשלם למשיבה הוצאות משפט בסכום של 1,000 ₪ (להלן – פסק הדין).
בקשת רשות הערעור
3. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין. לגישת המבקש "צו ההרחבה בענף התעשייה קובע הפרשות לפנסיה מהיום הראשון לעבודה. מכאן, שלא יכול להיות חולק כי במקרהו של המבקש בלבד ההסדר המופיע בצו ההרחבה בענף
--- סוף עמוד 4 ---
התעשייה מיטיב עמו כעובד, וזאת על פני ההסדר (שלא מופיע כלל) בצו ההרחבה בענף המאפיה" [ההדגשה במקור – ר.פ]. המבקש הוסיף וטען, בין היתר, כי "מדובר בקביעה משפטית שגויה, אשר הינה בעלת השפעות רוחביות מהותיות" המצדיקה מתן רשות ערעור. עוד התבקשה רשות ערעור על הקביעה לפיה ניתנה למבקש הודעה לעובד.