14. ההתחייבויות בהסכם זה יחולו על הנתבעות וכל מי מטעמן בכל מקום בעולם, ויבטלו כל הסכם עם כל זכיין או בעל הרשאה מטעמן שיפר אלו מההתחייבויות שבהסכם זה לעיל.
15. הנתבעות מצהירות כי נכון להיום הן לא העבירו את זכויותיהן ביצירה לצד שלישי כלשהו.
16. מוסכם כי בית המשפט יקבע על פי שיקול דעתו סכום שישולם על ידי הנתבעות לתובעת 1 עד לסך של 100,000 ₪.
17. ההוצאות ושכ"ט עו"ד ייקבעו על פי שיקול דעת בית המשפט.
התובעות מצהירות ומתחייבות שכל עוד הנתבעות ו/או מי מטעמן ימלאו אחר הוראות הסכם זה, לא תתבענה התובעות או מי מהן ו/או כל מי מטעמן ו/או בהרשאתן את הנתבעות או כל מי מטעמן בכל מקום בעולם. הצדדים מצהירים כי כל האמור בהסכם זה הינו בהסכמתם".
5. אלא שבחלוף כשלושה חדשים בלבד ממועד חתימת הסכם הפשרה, בתחילת חודש אוקטובר 2011, הגישו המערערות לבית המשפט המחוזי בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט, במסגרתה טענו כי המשיבות מפרות סעיפים שונים של הסכם הפשרה (להלן: בקשת הבזיון הראשונה). ביום 17.4.2012 קבע בית המשפט המחוזי בהחלטה מפורטת כי חלק מהפרסומים שהופיעו באתר האינטרנט של המשיבות אכן מהווים הפרה של פסק הדין. כך למשל, נקבע כי המשיבות הציגו איורים מתוך היצירה (תמונת "השעון הנוזלי" ותמונת "השמש") בצבע שונה מזה המופיע במקור; כי אחד מהציורים שוכפל באופן שיצר שינוי של היצירה; וכי באתר האינטרנט של המשיבות הוצג "מכתב הרשאה" של האמן באופן הסותר את הסכם הפשרה. עם זאת, נוכח העובדה שהפרות אלו הוסרו מאתר האינטרנט עוד קודם למועד הדיון בבקשה, נקבע כי אין מקום לחייב את המשיבות בקנס או במאסר בגינן. בנוסף, לגבי פעולות נוספות שנטען לגביהן שהן הפרות, בית המשפט קבע כי אינן מהוות הפרות כלל. כך למשל, באשר לטענה כי המשיבות קיבצו בדף האינטרנט שלהן שני איורים מתוך היצירה לכדי יצירה חדשה ובאשר לטענה כי המשיבות יצרו מוצר תלת-מימדי מהיצירה בכך שהטביעו איור מהיצירה על פני תליון שטוח. נדחתה גם הטענה כי המשיבות
--- סוף עמוד 11 ---
עושות שימוש באתר האינטרנט בכותרת הייחוס בפונטים שונים מאלו שנקבעו. נקבע כי אין מניעה לעשות שימוש בפונטים שונים בגודל 10 הקיימים בפורמט Word. בנוסף צוין כי "גודל הפונט צריך להישאר ביחס זהה לגודלו כפי שהוא קיים בסוגים השונים של פונט זה בפורמט וורד. 'פורמט וורד' מתייחס להדפסה רגילה על גודל נייר רגיל. ככל שגודל או שטח היצירה או הציור משתנים, בין בהגדלה בין בהקטנה, צריכה להישמר אותה פרופורציה." כמו כן נקבע כי אין לראות בעצם הבלטת והדגשת שמו של האמן בתוך כותרת הייחוס משום הפרה. ברם, הובהר כי כאשר כותרת הייחוס אינה מופיעה בצמוד ליצירה, היא אינה מהווה עוד כותרת ייחוס ומדובר בהפרה של ההסכם. עוד נקבע בעניינה של הכותרת, כי המחלוקת לגביה הייתה "כנה ולגיטימית" ועל כן אינה מצדיקה מתן סעד לפי פקודת בזיון בית המשפט.