6. על החלטה זו הגישו המערערות בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, אשר ביום 25.7.2012 התקבלה חלקית (רע"א 3901/12, [פורסם בנבו] כב' השופטת (כתוארה אז) א' חיות (להלן: רע"א 3901/12)). נקבע כי אין מקום להתערב בקביעותיו של בית המשפט המחוזי לפיהן יש ממש בחלק מהטענות שהועלו בעניין הפרת הסכם הפשרה, וכי לגבי חלק אחר של הטענות לא מדובר כלל בהפרה. חזקה על בית המשפט המחוזי, אשר דן בהליך העיקרי וליווה את הצדדים בגיבוש הסכם הפשרה, כי הפירוש שנתן לסעיפיו השונים תואם את כוונת הצדדים, את אומד דעתם ואת תכלית ההסכם. עם זאת נקבע כי יש מקום להתערב בקביעה כי משהוסרו הפרסומים המפרים עד למועד הדיון שהתקיים בבקשה, אין מקום להטיל סנקציה, ולוּ סנקציה על תנאי. בהינתן העובדה שבעת שהוגשה הבקשה עדיין הופיעו חלק מהפרסומים המפרים באתר האינטרנט של המשיבות, נקבע כי היה מקום להשית סנקציה על תנאי בגין הפרות אלה על מנת להרתיע את המשיבות מפני העלאת פרסומים מפרים נוספים. על כן, הוטל על המשיבות קנס בסך של 500 ש"ח בגין כל יום בו יפרו בעתיד את הסכם הפשרה.
7. ביום 10.3.2013 הגישו המערערות תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ת"א 11740-03-13) [פורסם בנבו] במסגרתה נטען כי המשיבות ממשיכות להפר את זכויותיהן באופן בוטה ואף החלו בהפרות חדשות חמורות מקודמותיהן (להלן: התביעה). בתביעתן זו ביקשו המערערות, מלבד מתן צו עשה להשמדת כל המוצרים המפרים וחיוב המשיבות בפיצוי בגין כל הנזקים שנגרמו להן בשל ההפרות, גם ביטול של הסכם הפשרה מחמת הפרתו היסודית ומחמת טעות שנפלה לטענתן בכריתתו. כמו כן התבקש בית המשפט להורות על "צו למתן חשבונות" אשר יורה למערערות להצהיר
--- סוף עמוד 12 ---
בדבר היקף המוצרים שנמכרו, הופצו ושווקו על ידם או על ידי מי מטעמם אשר עליהם מוטבע שמו של האמן, והיקף התקבולים שהתקבלו בגין כך. ביום 5.6.2013 הגישה המשיבה תביעה שכנגד במסגרתה נטען כי המערערות פעלו בחוסר תום לב ותוך הפרת הסכם הפשרה, כשהן מפעילות לחץ פסול ובלתי הוגן על שלוחיה של המשיבה, סוכניה וזכייניה, באופן שגרם לה לנזק כספי עצום ורחב היקף.
8. במקביל להגשת התביעה, הגישו המערערות ביום 21.5.2013 בקשה נוספת נגד המשיבות לפי פקודת בזיון בית משפט, בהליך שבו אושר הסכם הפשרה וניתנה ההחלטה בבקשת הבזיון הראשונה (ת"א 3247-01-08) [פורסם בנבו]. נטען כי המשיבות ממשיכות להפר את הוראות הסכם הפשרה (להלן: בקשת הבזיון השנייה). ההפרות שנטענו על ידי המערערות בהליך זה זהות בעיקרן להפרות שתוארו בתביעתן. המערערות עתרו אפוא לכוף את המשיבות לשלם, כל אחת, קנס בסך של 500 ש"ח ליום כפי שנקבע ברע"א 3901/12 [פורסם בנבו] וכן להורות על הגדלה משמעותית של סכום הקנס היומי שיוטל עליהן לאור ריבוי ההפרות המתמשכות.