9. ביום 28.8.2016 ניתן פסק הדין בו התקבלה התביעה באופן חלקי (להלן: פסק הדין או פסק הדין בתביעה). לגבי חלק מטענות המערערות, קבע בית המשפט כי אכן מדובר בהפרה של הסכם הפשרה. כך למשל התקבלה טענת המערערות כי המשיבות הציגו במסמכים מטעמם את אחד האיורים מהיצירה, "איור השמש", בשינוי מספר הנקודות והקווים המעטרים את השמש שבמוקד האיור. באשר לטענת המשיבות כי סוגיה זו הוכרעה זה מכבר במסגרת פסק הדין שניתן ברע"א 3901/12, [פורסם בנבו] במסגרתו נקבע כי אין בשינוי שעשו המשיבות ב"איור השמש" משום הפרה של הסכם הפשרה, נאמר כך:
"ההחלטה שניתנה בבקשת הבזיון הראשונה אין בה השתק פלוגתא. שכן הטענות בבקשה הראשונה התייחסו להפרות הנוגעות לצבע של איור השמש ושל הרקע, ולא לנקודות ולקווים המופיעים בו. אין כאן גם מיצוי עילה, שכן התביעה כאן הינה לביטול פסק הדין ולפיצויים עקב הפרות חדשות הנטענות. איני נכנס בהקשר זה לשאלה אם ההחלטה בבקשת הבזיון הראשונה מהווה כשלעצמה מעשה בית דין." (פסקה 20(ד)(א)).
--- סוף עמוד 13 ---
כמו כן התקבלה הטענה כי הצגתם של איורים 14 ו-15 ביצירה, המחוברים ביצירה המקורית, כשני איורים נפרדים, מהווה שינוי של תצורתם המקורית ומהווה הפרה של הסכם הפשרה.
10. לגבי חלק מההפרות הנטענות, נקבע כי מדובר בהפרות הנובעות מפרשנות בתום לב של הסכם הפשרה, ועל כן הן אינן מזכות את המערערות בפיצוי. כך למשל לגבי טענת המערערות כי המשיבות הציבו את האיורים על רקע שונה מהרקע המקורי, תוך הוספת מסגרת לבנה לאיורים שלא הייתה קיימת בציור המקורי; כך לגבי הטענה כי באתר האינטרנט של המשיבות מופיעים איורים כשהם מקובצים זה לזה באופן שונה מזה שביצירה, כאשר הטקסט שמוצמד להם כתוב בשפה האנגלית ולא בשפת המקור; וכך לגבי ציטוט חלקי של מכתב ההרשאה, המתורגם לאנגלית, באתר האינטרנט של המשיבות.
11. בית המשפט גם בחן את טענות המערערות בקשר לאופן שבו עשו המשיבות שימוש בכותרת הייחוס, וזאת בהתייחס לקביעת בית המשפט בבקשת הבזיון הראשונה באשר לגודל הפונט של הכותרת ולקביעה כי צריכה להישמר פרופורציה בין הכותרת לבין גודלה של היצירה כולה. נמצא גם, כי שימוש בכותרת הייחוס באופן לא פרופורציונלי לגודלו של האיור, מהווה הפרה של הסכם הפשרה. בנוסף נקבע כי הגדלת שמו של האמן בפונט גדול יותר מיתר המילים שבכותרת הייחוס מהווה הפרה. צוין כי מדובר בסוגיה שונה מזו שנדונה ברע"א 3901/12, [פורסם בנבו] שם דובר על הבלטת שמו של האמן (ולא הגדלתו), אך לא ניתן לייחס למשיבות הפרה "אם פעלו בהתאם להחלטה הקודמת" (פסקה 23(ה) לפסק הדין).