ב. לפי החלטת המועצה, ההפרדה היא בכיתות אך לא במרחבים הציבוריים של המוסדות. מדובר במסלול לתואר ראשון בלבד. המסלולים נפתחו לבוגרי ובוגרות החברה החרדית בלבד, מתוך הכרה באתגרים המיוחדים שקיימים לקבוצה זו. ההנחה היא כי יש לשאוף לקלוט את בני ובנות החברה החרדית לתואר הבסיסי. ביחס להמשך הלימודים לתארים מתקדמים יותר – ומטבע הדברים מדובר במספרים קטנים יותר ובדרישות גבוהות יותר – אין חובה לפתוח מסלולים לתואר שני ושלישי. במילה – איזונים.
ג. מרכיב חשוב במלאכת האיזונים הוא בדיקת התכנית ויעילותה כל חמש שנים או תקופה דומה לכך. המתאים לעת הזאת לא יתאים בהכרח למחר. עם זאת, מדובר בתכניות עם כללים משלהן. כמובן, יש לדאוג לפיקוח על הרמה האקדמית, וככל שיש טענה מסוימת – על המוסד להיות קשוב לה.
ד. כפי שהודגש לעיל, לצד המסלולים הנפרדים לגברים ולנשים, ישנו מסלול הלימודים הרגיל. כזכור, בענייננו לא הוצגה עותרת קונקרטית שביקשה ללמוד באופן מסוים ומוסד הלימודים מנע זאת ממנה. הסיבה לכך היא קיומם של שלושה מסלולי לימודים: המסלול הרגיל והעיקר, שגם בו יכולים ללמוד גם בני החברה החרדית, ולצידו ישנם מסלול לנשים ומסלולים לגברים. לא נטען כי מסלול הנשים נופל באיכותו או בעניין אחר משני המסלולים. כאמור, פסיקת בית המשפט העליון בארצות הברית מעניקה משקל לשיקולים אלה בבואה לבחון קיומו של מסלול נפרד לחינוך נשים. ובישראל, אישה שמעוניינת ללמוד עם גברים יכולה לעשות כן במסלול הלימודים המרכזי, שבו לומדים מרבית בני ובנות החברה הישראלית שרוכשים השכלה גבוהה. עובדה זו מרככת במידה רבה את הפגיעה בנשים. הדלת שסגורה בפניהן אינה הדלת המרכזית, ובנוסף לכך כנגדה נפתחה להן דלת ייחודית משלהן. בכך אין לומר, כאמור, שאין בהן כל פגיעה, אולם זיהוי הפגיעה לחוד, ומידתיותה ועוצמתה לחוד. כאן קיומו
--- סוף עמוד 136 ---
של המסלול המעורב מחליש את הפגיעה. כאמור – אין כאן "אליס מילר" או "לאה שקדיאל" שאינן מסוגלות לכתוב את סיפור חייהן, גם האקדמי, בגלל מגבלה שקשורה למגדרן. כל אישה חרדית רשאית ללמוד במוסד להשכלה גבוהה. זו שמעוניינת ללמוד עם גברים, יכולה לעשות זאת בדרך המלך. זו שמעוניינת ללמוד בחברת נשים בלבד – קיבלה גם את אפשרות זו בהחלטת המועצה.
ה. קיימת הכרה באוטונומיה של בני החברה החרדית ובאפשרותם לעצב את אורח חייהם. אמנם אוטונומיה זו אינה בלתי מוגבלת, וככלל במרחב הציבורי ובמוסדות ציבוריים היא נדחית לעיתים מפני הערכים הכלליים של הציבור – וביניהם איסור על הפליה מחמת מגדר; אפס, ישנה הכרה בקיומם של גבולות שאינם צבועים בשחור או בלבן בלבד, ובכך שלפעמים תגבר הזכות של קבוצה מסוימת לעצב את חייה באופן אוטונומי. כך, אין בהכרח דין זהה להפרדה מגדרית בבית ספר יסודי, במוסד להשכלה גבוהה, בתחבורה ציבורית, במרכול או בפארק מים. הדגש כעת הוא בכך שגם לאוטונומיה של בני החברה החרדית יש משקל רב במסגרת בחינת המידתיות. יש לזכור כי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מעלה על נס את החירות של האדם לבחור. אשר לכבוד, הרי עסקינן ברצון ללמוד מקצוע גם על מנת לאפשר להתפרנס ממנו. ודוקו, לא מדובר בעתירה של תלמידות נגד החלטה שלא לפתוח מסלול נפרד, אלא בעתירה נגד יצירת מסלול נפרד.