"סגירת מקצוע או תפקיד בפני אדם מחמת מינו, גזעו או כיוצא באלה, משדרת מסר כי הקבוצה שעמה הוא נמנה היא נחותה, ובכך נוצרת לבנות הקבוצה ולבניה תדמית נמוכה. כך מתהווה מעגל קסמים המנציח את ההפליה. התדמית הנמוכה, שיסודה בשונות הביולוגית או הגזעית, גורמת להפליה, וההפליה מאששת את הסטריאוטיפים המשפילים בדבר נחיתות המופלה. על-כן, היסוד המרכזי בהפליה מחמת מין, גזע או הפליה דומה הוא השפלת הקורבן" (ההדגשה שלי-ע'ב') (עניין אליס מילר, בעמ' 133).
עמדה ברורה זו חזרה ונשנתה בפסיקה במהלך השנים שלאחר מכן; ואזכיר עוד בהקשר זה את פסק הדין שניתן בעניין קול ברמה, שם הבהיר השופט י' דנציגר כי "בהדרת נשים יש גם כדי להשריש תפישה שלפיה החיים הציבוריים שייכים מטבעם
--- סוף עמוד 113 ---
'לגברים בלבד', וכפועל יוצא מכך כדי להנציח פערי מעמדות מגדריים והתנהגויות שמטבען הן מבזות, משפילות ומנמיכות נשים" (רע"א 6897/14 רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך – פורום נשים דתיות, [פורסם בנבו] פסקה 25 (9.12.2015); להלן: עניין קול ברמה). כאן המקום להוסיף ולבאר, כי הפרדה מגדרית אינה אלא "תת-קטגוריה" של הדרת נשים מהמרחב הציבורי (ע"פ 5338/17 ראש עיריית בית שמש נ' פיליפ, [פורסם בנבו] פסקה 33 (1.11.2018), להלן: עניין פיליפ; עניין קול ברמה, פסקה 22).
5. על רקע הדברים הללו, להשקפתי לא יכול להיות עוד חולק שמדיניות של "נפרד אבל שווה" היא ככלל מדיניות מפלה ומשפילה. כפי שקבע בית המשפט העליון האמריקאי בפסיקה דרמטית בפרשת Brown, שבה ביטל את ההפרדה הגזעית שהיתה נהוגה עד אז בארצות הברית על בסיס צבע עור – נפרד לעולם אינו שווה (Brown v. Board of Education, 347 U.S. 483 (1954)). עצם ההפרדה היא ש"מתייגת" את הקבוצה הנפרדת כנחותה, ומנציחה את תפיסתה ככזו:
"ודוק, האיסור על הבחנה במתן שירותים לציבור על בסיס קריטריון אסור, ומין בכלל זה, כולל, במקרה הרגיל, גם איסור על מדיניות של 'נפרד אך שווה' ('separate but equal'). מדיניות שכזו, המבחינה על בסיס מגדרי תוך יומרה לספק לגברים ולנשים שירותים באיכות שווה, היא ככלל מדיניות מפלה ופסולה. נפרד לעולם אינו שווה. עצם העובדה שהענקת שירות לציבור נעשית תוך הבחנה בין נשים וגברים, טומנת בחובה לרוב את הפגיעה המרכזית אותה ביקש המחוקק למנוע – הפגיעה הנובעת מתיוגו של מקבל השירות על פי הקריטריון האסור (המגדר אליו הוא משתייך), ולא על פי הקריטריון הרלוונטי להענקת השירות (זכאות, נזקקות וכיו"ב). אכן, 'מדיניות של 'נפרד אבל שווה' ('separate but equal') הינה מעצם טבעה בלתי שווה ('inherently unequal')' (בג"ץ 6698/95 קעדן נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(1) 258, 279 (2000)." (בג"ץ 3865/20 שוקרון נ' המועצה המקומית קרית ארבע, [פורסם בנבו] פסקה 5 לפסק דינו של השופט ע' גרוסקופף (7.10.2020)).