"אישה אינה נולדת אישה, אלא נעשית אישה. שום גורל ביולוגי, נפשי או כלכלי אינו חורץ את דמותה של הנקבה האנושית בחברה; המכלול התרבותי הוא שמעצב את תוצר הביניים הזה, הנמצא בין הגבר והסריס ומוגדר כנשי" (סימון דה בובואר המין השני כרך שני: המציאות היומיומית 13 (שרון פרמינגר מתרגמת, 2007)).
כאמור הפרדה בין נשים וגברים במרחב הציבורי נותנת לגיטימציה לתפיסה הסטריאוטיפית של נשים ככאלה ש"מפריעות" לגברים. היא "מחפיצה" נשים באשר הן, מנמיכה אותן ומנציחה את תפיסתן כנחותות מגברים.
שילוב הציבור החרדי בחברה הוא ערך רב חשיבות כשלעצמו, ואין לכחד שיהיו מי שיימנעו מרכישת השכלה גבוהה לולא מסלולי הלימוד בהפרדה; ואולם המטרה אינה מקדשת את האמצעים. ויודגש בהקשר זה, כי אין לנו עניין במוסדות לימוד פרטיים – אלא בהפרדה מגדרית בלב ליבו של המרחב הציבורי, בחסות ובמימון של המדינה. כפי שכבר צוין, הפרדה באקדמיה סוללת את הדרך לסטנדרט של הפרדה גם במקומות אחרים – למשל בשוק העבודה; ולא מדובר בחשש תיאורטי, אלא בתהליך שכבר קורם עור וגידים בשירות הציבורי. כך, לדוגמה, התבשרנו על הפרדה מגדרית בקורס צוערים לשירות המדינה (ראו: סע"ש (עב' י-ם) 8822-02-18 שדולת הנשים בישראל נ' מדינת ישראל – נציבות שירות המדינה [פורסם בנבו] (6.8.2018)); ועל כוונה לבצע הפרדה מגדרית בקורס הכשרה למורי דרך בחסות משרד התיירות (עת"ם (מינהליים י-ם) 3045-10-17 שדולת הנשים בישראל נ' משרד התיירות [פורסם בנבו] (14.2.2018)); וכך היה גם בקורס לנהיגה מונעת בחסות משרד התחבורה (ת"א (שלום ת"א) 53057-08-18 שדולת הנשים בישראל – ISRAEL WOMEN'S NETWORK נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (28.6.2020)). משקנתה לה דריסת רגל במרחב הציבורי, הפרדה מגדרית שואפת להתפשט אל כל חרך שניתן להיכנס דרכו.
לא ניתן להתכחש לכך שעצם הלימוד בכיתות מעורבות מהווה חסם, וייתכן שאף חסם משמעותי, בדרך לשילוב של חרדים באקדמיה. ואולם בוודאי שלא מדובר בחסם יחיד, וייתכן שגם לא המרכזי. המל"ג עצמה עמדה על כך שעל מנת להשתלב
--- סוף עמוד 122 ---
בלימודים אקדמיים נדרשים בני המגזר החרדי להתגבר על פערים לימודיים עצומים, משאינם לומדים לימודי חול ואף לא לימודי ליבה. נראה אפוא כי שילוב המגזר החרדי באקדמיה מחייב קודם כל חשיבה מחודשת בכל הנוגע למדיניות הממשלה בנושא לימודי הליבה. זאת ועוד. מהתשתית שהונחה לפנינו ניכר כי המל"ג לא מיצתה גם אלטרנטיבות "פשוטות יותר" לשילוב חרדים בלימודי השכלה גבוהה טרם שפנתה לאמצעי הפוגעני של הפרדה מגדרית. מבין שלל האפשרויות ניתן להעלות על הדעת שימוש בתמריצים כלכליים ממשיים לעידוד הלימודים באקדמיה, סיוע בהשמה לאחר הלימודים, העדפה מתקנת בקבלה ללימודים ויצירת מסגרות ייעודיות של מכינות קדם-אקדמיות.