1. בכל הנוגע לצו על תנאי הראשון, אני סבור, כדעת חברתי, השופטת ברק-ארז, כי הטענות שהועלו ביחס להסדר אי-האמון שבתיקון מס' 8 לחוק-יסוד: הממשלה, מופנות הלכה למעשה כלפי תכניו המהותיים ומצריכות, לשם בחינתן, להיזקק לדוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי (פסקאות 13-12 לחוות דעתה). ואכן, שותף אני לדעה כי במקרה הנוכחי, הסדר אי-האמון שנקבע בסעיף 43ח לחוק-יסוד: הממשלה, אינו מתקרב לגדר המקרים החריגים והקיצוניים שבהם מתעוררת שאלת ההתערבות בחוק-יסוד על בסיס דוקטרינה זו. גם בבחינת ההסדר האמור על בסיס דוקטרינת שימוש לרעה בסמכות, נמצא שהוא עומד בדרישות מבחן הזיהוי, כפי שנקבע בענין שפיר.
2. ביחס לצו על תנאי השני, מצטרף אני בהסכמה לדעת כל חבריי להרכב כי הדיון בהוראת השריון שנקבעה כהוראת שעה לכנסת ה-23 בלבד, הפך תיאורטי, ואין להידרש לו.
3. אשר לצו על תנאי השלישי, חברי, המשנה לנשיאה, מוצא את עיקר הפגם בהסדר ממשלת החילופים בכך שהתיקון לחוקי-היסוד נעשה לאחר הבחירות לכנסת ה-23; בטרם הורכבה הממשלה; בכך שתחולתו הייתה מיידית; ואופיו – פרסונלי. לשיטתו, תיקון זה התיימר להיות שינוי חוקתי רטרוספקטיבי, משום שהוא קובע הסדר חדש ומחיל אותו על תוצאות הבחירות שכבר נערכו (פסקאות 121-117 לחוות דעתו).
4. בנקודה זו, שותף אני למסקנת חברתי – הנשיאה חיות כי ההסדר איננו בעל תחולה רטרוספקטיבית (פסקה 18 לחוות דעתה). העותרים טענו כי החלת הסדר ממשלת החילופים באופן מיידי מהווה "שינוי של כללי המשחק תוך כדי המשחק", אולם כפי שציינה השופטת ברון, נכון יותר לומר כי "כללי המשחק" מתמצים בזכות הבוחר לבחור את נציגיו לכנסת, ואלה בתורם מממשים את המנדט שניתן להם על ידו (פסקה 7 לחוות דעתה). שינוי הוראות הנוגעות למבנה הממשלה שתקום, להבדיל משינוי כללי הבחירה שעל בסיסם מימש הבוחר את זכות הצבעתו, אינו מהווה שינוי רטרוספקטיבי.
--- סוף עמוד 156 ---
5. כמו כן, מצטרף אני לנימוקי חברי, השופט הנדל, המסביר מדוע הסדר ממשלת החילופים אינו פרסונלי, אלא מהווה נורמה כללית, אשר לא העניקה הטבה נקודתית לשחקן אחד על פני שחקן שני (פסקה 11 לחוות דעתו).
6. נוכח כל האמור, אני סבור כי דין העתירות להידחות.
ש ו פ ט
הוחלט פה-אחד לדחות את העתירות. המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר סבר בדעת יחיד כי לצד דחיית העתירות יש להוציא התראת בטלות למשיבים לבל יזמו בעתיד תיקונים חוקתיים משטריים משמעותיים (כמו אלה שעמדו בבסיס העתירות), שתחולתם מיידית, להבדיל מתחולה שלהם לאחר הבחירות לכנסת העוקבת.