בתפ"ח (מח' מרכז) 15711-01-17 מדינת ישראל נ' פאדי ג'רושי (29.1.2018) נאמר: "נפתח בתופעה החמורה של חקירה בלתי מתועדת - בשיטה המכונה 'תשאול נעלם', שעל אי חוקיותה, פסלותה, והסכנה שטמונה בה לחקר האמת - עמדנו בהרחבה רבה בהכרעת הדין בתפ"ח 10101-11-09 מדינת ישראל נ' שוואהנה (29.11.2015). ראו במיוחד פסקאות 354–356 להכרעת הדין. בין השאר הטעמנו: שיטת חקירה פסולה כזו היא רבת משמעות. מאחר שמדובר בחקירות נעלמות מעינינו - אין אנו יכולים לדעת מה היה אורכן, והאם הופעלו בהן לחצים או איומים, או שמא ננקטו אמצעי פיתוי והשאה על ידי החוקרים. החשש הוא שאם ננקטו אמצעי חקירה פסולים על פניהם, נעשה הדבר בחלק הסמוי מן העין, ולא בחלק הגלוי של החקירה... אכן, חשיפתו של התשאול הנעלם מערערת את ההנחה, או החזקה, בדבר תקינותה של החקירה כולה. באותו מקרה זוכו שני הנאשמים מעבירת רצח. המלצנו באותו פסק דין על בדיקת הדבר והבענו את החשש שדרך זו של 'תשאול נעלם' איננה תופעה חד פעמית".
47. במקרה דנא, לא הוצג תיעוד כלשהו על הנאמר באותו תשאול שהתקיים עם הנאשם; וחמור מכך, אף לא הוצג כל תיעוד, חזותי או בכתב (כגון מזכר בחתימת החוקר), על עצם קיומו של התשאול עצמו. דומה, כי לולא השיב הנאשם לשאלה הראשונה שהופנתה אליו, במסגרת חקירתו המתועדת בתחנת המשטרה מיום 27.5.2014, במילים: "כפי שאמרתי לך בהתחלת החקירה ..." (ת/25), הרי ספק אם דבר קיומו של אותו תשאול היה נודע להגנה, ובאמצעותה מובא לידיעת בית המשפט.
כפי שצוין, הנאשם מסר בבית המשפט, מבלי שנסתר, כי במהלך אותו תשאול נשאל שאלות הנוגעות לחקירה, בטרם הודע לו על זכותו להיוועץ בעורך דין (עמ' 130 לפרוט').
48. אמנם, באותו השלב הנאשם כבר היה מודע לחשדות נגדו, בטרם השיב לשאלות החוקרים, שכן הוא אישר בעדותו כי טרם החיפוש בביתו, הוצג בפניו צו חיפוש בחתימת שופט, ונאמר לו שהוא חשוד בהלבנת הון וקשירת קשר לרמות את הבנק (עמ' 128 לפרוט' מיום 22.5.2019). אולם, בנסיבות אלה, היה על החוקר חודגי ליידע את הנאשם בדבר העובדה שדברים שימסור עלולים לשמש ראיה כנגדו בהליך פלילי, להעמידו על זכותו להימנע מלהשיב על שאלות או למסור גרסה מיוזמתו באופן חופשי ולהעמידו על זכותו להיוועץ בעורך דין. בנוסף לכך, בהינתן שהנאשם נחשד בעבירה, שבאותה העת העונש המרבי שנקבע לצדה היה עשר שנות מאסר, הרי שחלה החובה לתעד את מהלך החקירה גם אם בדרך של "תשאול".