פסקי דין

תפ (ת"א) 3725-08-17 מדינת ישראל נ' ראובן פרלמן - חלק 21

28 יוני 2021
הדפסה

הנאשם אישר בעדותו בבית המשפט כי בשיח המקדים אמר לחוקרים את אותם הדברים שאמר לאחר מכן בחקירתו המתועדת בתחנת המשטרה. הנאשם גם אישר כי הודע לו על זכותו להיוועץ בעורך דין (עמ' 171 לפרוט' מיום 17.6.2019).

החוקר חודגי מסר בעדותו כי הנאשם בחקירתו המתועדת במשטרה חזר על אותם דברים שמסר קודם לכן, ובחקירתו המתועדת הוסיף והרחיב בדברים (עמ' 78 לפרוט', מיום 10.1.2019).

57. מכל המקובץ עד כאן, נחה דעתי כי בנסיבות שלפניי, לא היה בתשאול המוקדם על כל הפגמים הכרוכים בו כדי לפגוע בקבילות ובמשקל שיש ליחס להודעות הנאשם במהלך חקירותיו במשטרה. התרשמתי כי לא הופעל כל לחץ פסול על הנאשם מצד חוקרי המשטרה, והוא מצדו הבהיר למן ההתחלה כי ברצונו לשתף פעולה באופן מלא עם החקירה, תוך שהבהיר כי אין לו מה להסתיר. אכן, לא הודע לנאשם על זכותו להיוועץ בעורך דין טרם שהתקיים עמו התשאול בביתו ובמהלך הנסיעה למקום עסקו ולתחנת המשטרה, אך גם לאחר שהובהרה לנאשם זכות זו בתחילת חקירתו המתועדת בתחנת המשטרה, הוא ויתר על מימושה ומסר לחוקריו את אותם הדברים שמסר קודם לכן, ואף הוסיף והרחיב. יתר על כן, הנאשם אף ויתר על זכות ההיוועצות גם בשתי החקירות המאוחרות שהתקיימו עמו, על אף שחלפו שבועות אחדים בין חקירה אחת לאחרת, והמשיך להציג את אותה גרסה עקבית בכל אחת מחקירותיו. הנאשם אף לא עומת בחקירותיו במשטרה עם דברים שמסר לחוקריו במסגרת התשאול שקדם לחקירה הראשונה. מכאן, התרשמתי כי הנאשם מסר את הודעותיו והודאותיו מרצונו החופשי ומבלי שהפגם שנכרך בדרך התשאול המוקדם פגע באוטונומיית הרצון החופשי שלו. הודעותיו של הנאשם משתלבות זו בזו ומצביעות על קו קוהרנטי ואחיד.

על-כן, נחה דעתי כי התשאול המוקדם לא השפיע לרעה על אופן חקירותיו של הנאשם בתחנת המשטרה ולא פגם בדרך כלשהי בגביית הודעותיו.

58. עם זאת, לא נעלמה מעיני כי זכות השתיקה כשלעצמה לא הובהרה כנדרש לנאשם בפתיחת חקירותיו, בעיקר בזו הראשונה, כך שרק בתום חקירתו הוחתם על דבר יידוע זכויותיו.

למותר להזכיר כי זכות השתיקה הנתונה לנאשם על פי חוק (ראו סעיף 161 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982), עומדת גם לחשוד הנחקר בידי איש מרות (ראו: רע"א 5381/91 חוגלה שיווק (1982) בע"מ נ' אריאל, פ"ד מו(3) 378, 381 (1992); רע"פ 3445/01 אלמליח נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(2) 865, 869 (2002)), והיא כרוכה ושלובה בחזקת החפות העומדת לכל אדם אשר נגדו מתנהל הליך פלילי. אכן, שתיים אלה - זכות השתיקה וחזקת החפות - הינן "מהאדנים עליהם שעונים דיני העונשין שלנו" והן מהוות אבני בסיס להגנה על זכותו של נאשם להליך הוגן (רע"פ 4142/04 מילשטיין נ' התובע הצבאי הראשי (14.12.2006)).

עמוד הקודם1...2021
22...91עמוד הבא