65. באותו הקשר, בהתייחס לטענות ההגנה, איני מוצא לקבוע כי חוקרי המשטרה "הכניסו מילים לפיו" של הנאשם, באופן שהציג באופן שונה או מטעה את גרסתו. אכן, במקרים אחדים, נמצא כי החוקר ניסח מחדש את תשובת הנאשם, במסגרת שאלותיו, אך אין בכך פגם כל עוד הנאשם אישר בסופו של דבר את הניסוח. אכן, ככלל מוטב שדברי נאשם יתועדו עלי כתב בהתאם לנוסח שהנאשם מסר. בעיקר הדגש לאותם מקרים שבהם נאשם מסתפק להשיב במילת חיוב לשאלה כזו או אחרת, אך בהודעתו מוצגת תשובתו מָשָׁל הוא עצמו השמיע מפיו את הנוסח המלא שננקט בשאלה. ברם, במקרה דנא, לאחר שצפיתי בתיעוד החזותי של חקירותיו של הנאשם, עיינתי בתמלולן ובהודעותיו של הנאשם לא מצאתי לקבוע כי השימוש בנוסח כזה או אחר שהוצע לנאשם בשאלות החוקרים, ואשר זכו להסכמתו או להתייחסות אחרת מצדו, הציג באופן מטעה את גרסתו.
התשתית התחיקתית הרלוונטית לעבירות המיוחסות לנאשם
66. כאמור, כתב האישום מייחס לנאשם ריבוי עבירות לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון. יש לציין כי לאחר הגשת כתב האישום תוקן נוסח סעיף חיקוק זה. נוסח הסעיף טרם התיקון, כך במועד הגשת כתב האישום, היה כדלקמן:
"העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8 א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לפי הסעיפים האמורים, דינו - העונש הקבוע בסעיף קטן (א); לעניין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב - לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח".
סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון חל הן במקרה שמדובר ברכוש אסור והן במקרה שמדובר ברכוש כשר (ע"א 9796/03 שם טוב נ' מדינת ישראל פ"ד נט (5) 397, 416 (2005) (להלן: "שם טוב"); ע"פ 3712/08 אליעזר שוובר נ' מדינת ישראל (30.03.2009)), והעונש המרבי הקבוע בצדו של הסעיף טרם התיקון היה מאסר למשך 10 שנים או קנס בשיעור של פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
בעקבות ביקורת שהועלתה בפסיקה כנגד סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון בנוסחו הקודם, אבחן המחוקק בין מצב שבו מדובר ברכוש כשר לבין מצב שבו מדובר ברכוש אסור, וקבע עונש מופחת למקרים שבהם מדובר ברכוש כשר (או למצער כזה שלא הוכח לגביו שהינו רכוש אסור), אשר יתקרב לעונש הקבוע לצד ביצוע עבירה של מרמה בנסיבות מחמירות (ראו: פרוטוקול ועדת החוקה, חוק ומשפט מיום 31.10.2017, בעמ' 53). ביום 7.12.2017, תוקן סעיף זה, במסגרת תיקון 26 לחוק איסור הלבנת הון (להלן: "התיקון"), וכעת נכללות בו שתי חלופות, בהתאם לשאלה האם מדובר ב"רכוש אסור" אם לאו, שזה לשונו: