5. הנאשם טען כי פעל כאזרח מן השורה, פנה לעורך דין, פנה לבנק, פעל והסתמך על הנחיות מקצועיות שקיבל. נטען כי הכספים שהועברו היו שייכים במחציתם לבתו שרון, והנאשם פעל בכספיה בהתאם לייפוי כוח נוטריוני שהחזיק בידו מטעמה. נטען שהנאשם לא לקח לכיסו ולו שקל אחד מהכספים שהועברו. הנאשם טען כי לא היה מודע לתכנית זדונית ו/או מרמתית ככל שהייתה כזו מצד מנשה. לנאשם לא הייתה כל כוונה להסתיר את הכספים, לא העלה על דעתו לעשות מעשה בניגוד לחוק, והוא אף לא עשה מעשה בניגוד לחוק.
6. נמסר כי הנאשם שירת בצבא ביחידה נבחרת וסודית, התנדב במשך שנים ארוכות במשטרה, התנהל כעצמאי למעלה מ-40 שנה ופעל מול רשויות המס ללא דופי.
7. הנאשם אישר כי בשנת 1996 פתח את החשבון בבנק בבינלאומי, ובשנת 2004 הצטרפה לחשבון רעייתו. הנאשם אישר כי החל משנת 2009, העביר מנשה לחשבון בבינלאומי סכומי כסף שנועדו לרכישת המגרש ולבניית הבית. הנאשם אישר את סכומי העברות הכספים בחשבון בבינלאומי המפורטים בכתב האישום. הנאשם טען כי לא הגה את רעיון החתימה על הסכם הלוואה בינו לבין מנשה, וטען כי הוזמן למשרדו של עו"ד גלמן על מנת לחתום על הסכם זה. לדבריו, תוכן הסכם הלוואה גובש בין עו"ד גלמן לבין מנשה, ולפי מיטב ידיעתו, הסכם זה נחתם בשל רצונו של מנשה להבטיח את זכויות משפחתו בכספים. הנאשם הכחיש כי הציג מצג מטעה כלפי הבנק הבינלאומי. הנאשם אישר כי הבית נרשם על שמו.
8. הנאשם אישר כי בתחילת שנות השבעים פתח חשבון בבנק הפועלים. הנאשם הכחיש כי נתקל בקשיים למשוך סכומי כסף גבוהים במזומן מהחשבון בבינלאומי לטובת מנשה. לדבריו, בשל שביתה בבנק הבינלאומי, שבזמנו נמשכה מספר חודשים, וכלקוח הבנק הוא נתקל בקשיים בהתנהלות השוטפת מול הבנק, שככל הנראה הייתה מנת חלקם של כלל לקוחות הבנק, ועל מנת שניתן יהיה להמשיך לפעול בכספים, הוא העביר כספים מהחשבון בבנק הבינלאומי לחשבון בבנק הפועלים, לרבות תיקי ניירות ערך וכספים שלו. הנאשם אישר את סכומי העברות הכספים בחשבון בבנק הפועלים המפורטים בכתב האישום. הנאשם כפר בטענה כי ביצע עבירה כתוצאה מכך או שהייתה לו כוונה שכזו.
9. הנאשם כפר מחוסר ידיעה בטענה כי עו"ד גלמן פתח חשבון נאמנות בבנק ירושלים, לבקשת מנשה, לטובתו כנהנה, ואת כל הנטען לגבי הנעשה בחשבון זה. הנאשם אישר כי הדירה נרשמה במסמכי הרכישה על שמו, כאשר בפועל היא הייתה רכושו של מנשה.