תמצית טענות המאשימה
10. המאשימה הבהירה בסיכומיה, באמצעות ב"כ עו"ד אורי פרייסמן, כי בעקבות תיקון מס' 26 לחוק איסור הלבנת הון, במסגרתו תוקן סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, היא עותרת להרשיע את הנאשם בביצוע עבירות לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון.
11. המאשימה מיקדה את גדר המחלוקת למסגרת של ארבע שאלות עיקריות:
א) האם הנאשם הציג מצגים כוזבים לבנק הבינלאומי ולבנק הפועלים?
ב) ככל שיימצא כי המצגים אכן היו כוזבים, האם מטרתם הייתה להסתיר את העובדה כי מנשה הוא בעל הזכויות בכספים ובכך למנוע דיווח נכון לפי חוק איסור הלבנת הון?
ג) האם מטרתן של משיכות המזומן בסכומים הנמוכים מ-50,000 ₪ הייתה מניעת דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון?
ד) האם חשבון הנאמנות (בבנק ירושלים) נפתח בידיעתו ובהסכמתו של הנאשם?
12. המאשימה עמדה על האינטרסים השונים של הנאשם ומנשה, שלשיטתה הביאו את השניים לבצע את הפעילות הכספית המתוארת בכתב האישום, כפי שגם הוכח לדידה בראיות שהוצגו. לטענת המאשימה, טרם חזרתו של מנשה לישראל, היו לו חובות לנושים והוא הגיע להסדרים עם מספר בנקים, אשר התבססו על היעדר יכולת כלכלית מצדו לפרוע את מלוא חובותיו. במסגרת הסדרים אלו, התחייב מנשה להעביר כספים נוספים לבנקים לכיסוי חלק מיתרת חובותיו, ככל שיצבור רכוש נוסף. מכאן, כך נטען, למנשה היה אינטרס להסתיר מנושיו, בעיקר מבנקים שונים, את היותו "מולטי מיליונר" ואת הרכוש הרב שצבר במהלך שהותו בספרד במהלך השנים 2000-2009, כדי להימנע מהעברת תשלומים נוספים לבנקים או לנושים אחרים.
ואילו, לנאשם היה אינטרס לעודד ולסייע למנשה להעביר לישראל רכוש רב ככל האפשר, על מנת שבתו שרון תזכה ליהנות ממחציתו ככל שהשניים יתגרשו, בהתחשב שבמהלך שהותם בספרד נישואיהם עלו על שרטון. נטען כי הנאשם היה מודע לכך שמנשה רצה להימנע מרישום רכוש על שמו בישראל ולכן הסכים "לנדב" את חשבונות הבנק שלו לצורך העברת הכספים, ולאחר מכן לרשום את הבית והדירה על שמו כבעלים, ובלבד שבכך יגרום ויסייע למנשה להעביר את הרכוש שהוא ובתו צברו בספרד לישראל, מבלי שיתגלה הדבר לנושיו של מנשה בארץ.
13. המאשימה טענה כי הנאשם במודע הציג לבנק הבינלאומי מצג שלא שיקף את המציאות לאשורה לפחות בארבעה מישורים, בעת שהתבקש לספק הסברים לבנק הבינלאומי לפשר העברת מיליוני שקלים לחשבונו, כך: מנשה ושרון לא התגוררו בחו"ל במרבית התקופה שבמהלכה הועברו מהם הכספים; מנשה ושרון לא הלוו כספים לנאשם ומכאן שהסכם ההלוואה שהציג הנאשם לבנק היה הסכם למראית עין בלבד; רק חלק מכספים שהועברו לחשבון הבנק אכן שימשו לקניית המגרש ולבניית הבית, ויתר הכספים שימשו למטרות אחרות, כגון: רכישת מגרש נוסף, סגירת חובותיו של מנשה ורכישת ניירות ערך; הבית לא נרשם בבעלות מנשה, ואף לא הייתה כוונה שכזו.