132. ביום 12.8.2012 שיגר מימון מכתב לנאשם ולרעייתו בשם הבנק הבינלאומי, בחתימתו, בהתאם להנחיות הרשות לאיסור הלבנת הון (ת/17), שבו נכתב כך:
"כידוע לך (וכפי שהודע לך), בחשבונך הנ"ל מתנהלת פעילות אשר לכאורה אינה בהתאם להצהרות שנמסרו בעת פתיחת החשבון, והנחזית שהינה עבור אחרים שאינם בעלי החשבון, מבלי שהוצהר על כך. כמו כן בחשבונך מתקבלים תקבולים רבים מחו"ל.
הנך מתבקש בזאת לחדול מפעילות זו לאלתר, וכן טרם העברת כספים נוספים לזכות החשבון שבנדון, עלייך להמציא לנו מידע לגבי מקור הכסף והשימושים שיעשו בו בצירוף אסמכתאות לשביעות רצוננו המלאה.
היה והפעילות האמורה לא תפסק, אנו נאלץ לפעול לסגירת החשבון, וכספים שיתקבלו טרם המצאת המידע והאסמכתאות לשביעות רצוננו המלאה, יוחזרו לשולח".
133. אקדים לציין כי בעקבות הוצאת מכתב זה, לא יכול היה להיות לנאשם ספק כי היה עליו לעדכן את חשבון הבנק כך שמנשה יוגדר כנהנה בחשבון, או לחדול מהעברות הכספים. חרף האמור, העברות הכספים נמשכו לתקופה של כחצי שנה נוספת, במהלכה הועברו לחשבון כ- 1,876,959 ₪. אף לו הייתי מקבל את טענת הנאשם כי כל מעשיו עד לשלב זה התבססו על הסתמכותו על עו"ד גלמן או על הבנק, מקבלת המכתב לא יכול היה להיות ספק בליבו של הנאשם כי היה עליו לשנות את התנהלותו, אף אם סבר שמדובר בפעילות שהוכשרה כדין באמצעות ההסכם שערך עו"ד גלמן.
134. הנה כי כן, כפי שעולה מעדויותיהם של הנאשם ומימון, הסכם ההלוואה הוצג למימון במהלך שנת 2011, לבקשתו, בשל העברות מט"ח בסכומים גבוהים (עמ' 16 לפרוט', מיום 1.7.2018; עמ' 155 לפרוט', מיום 17.6.2019). בהתבסס על הסכם ההלוואה, ביקר מימון בבית ברמות השבים במטרה להיווכח האם הבית תואם את עלויות הבנייה (עמ' 49 לפרוט', מיום 1.7.2018). לעומת זאת, על פי המענה לכתב האישום, עוד בטרם החלו העברות הכספים, כלומר לכל המאוחר בסוף 2008, "הנאשם ביקש לפתוח חשבון נפרד שייוחד לשם העברת הכספים (נאמנות) לצורך רכישת הנכס. הנאשם הציג בפני מנהל הבנק, את החוזה לרכישת הבית וכן את הסכם ההלוואה בין הנאשם לבין מר מנשה מור וכן את המינשר שפרסם משרד האוצר לתושבים החוזרים". גם אם אניח לטובת הנאשם כי העברות הכספים שבוצעו עד לסוף שנת 2011 ואושרו על ידי הבנק שלא על יסוד הסכם ההלוואה הכוזב, וזאת בניגוד לגרסתו במענה, לפיה הסכם ההלוואה הוצג לבנק עוד לפני שהחלו ההעברות, הרי שלמצער ממועד זה הנאשם הציג לבנק את הסכם ההלוואה, כשהוא ידע שמדובר במסמך שאינו משקף מהימנה את ההסכמות בין הצדדים לו, על מנת להניח את דעתו של הבנק בנוגע להעברות המט"ח. מכאן שלכל הפחות כלל ההעברות שבוצעו מתחילת שנת 2012 אושרו בבנק תחת הרושם שמדובר בהלוואת כספים לנאשם. על פי טבלת המיצוי (ת/10), סך ההעברות שבוצעו החל משנת 2012 הגיע לסך 4,656,752 ₪.