167. כפי שנזכר לעיל, הנאשם אישר כי מתוך הכספים שנקלטו בחשבונו בבנק, הועברו באמצעותו, לפי הנחיות שקיבל ממנשה, גם העברות כספיות לצורך כיסוי חובות של מנשה. כך למשל, ביום 21.12.2009 העביר הנאשם סכום של 200,000 ₪ מחשבון הבנק בבינלאומי לבנק אחר "עבור סגירת חוב ע"ש מור מנשה לטובת "מור סגל מאני קלאב" (נ/11; עמ' 146 לפרוט', מיום 17.6.2019). ביום 12.11.2009 הועבר סכום של 179,212 ₪ שגם הוא נועד לכיסוי חוב של מנשה, כך לפי עדות הנאשם בבית המשפט (נ/12; עמ' 146 לפרוט', מיום 17.6.2019).
168. הנאשם נשאל בעדותו על אודות שימושים נוספים שמנשה עשה עם הכסף שהעביר לחשבונו של הנאשם, בשלהם משך הנאשם אותם כספים מחשבונו על פי הנחיותיו של מנשה, שלמעשה חרגו מהדיווח שהוא עצמו מסר לבנק דיסקונט, לפיו מדובר בכסף שנועד לרכישת הבית, על כל הכרוך בכך, לבתו ולמשפחתה. וכך נשאל הנאשם: "אז רק לסכם את הנקודה הזאת, אנחנו מסכימים בעצם שאתה ידעת בזמן אמת שהכסף שעובר ממנשה לחשבון שלך בבינלאומי, הוא כסף שמשמש לא רק לקניית הבית. הוא גם לדברים אחרים"; והנאשם השיב: "לא, מהבחינה הזאת אני ידעתי. כי בסך הכול זה כסף שלו והוא יכול לעשות עם הכסף מה שהוא רוצה לעשות איתו. ברגע שאישרו לו להעביר את הכסף והכסף נכנס לחשבון, ... אני ברגע שהבנתי שברגע שאישרו והכסף נכנס לחשבון, זה חשבון שלו, זאת אומרת שלי, והוא יכול לעשות עם הכסף מה שהוא רוצה". ובהמשך הוסיף: "אני, אין לי מושג לאן הם הלכו הכספים שנתתי לו".
ושוב נשאל: "כן, אבל מה שאמרת לבנק שמה שעובר הולך לבית, זה לא נכון. אתה מסכים איתי, נכון? כי עכשיו אנחנו ראינו שזה הלך לעוד הרבה הרבה הרבה צרכים אחרים שלא קשורים לבית הזה בכלל". ועל כך השיב: "כן אבל שוב, אני חוזר עוד הפעם להתחלה. אני ברגע שהכספים האלה אושרו ונכנסנו לחשבון, אני לא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד. אני יכול לעשות עם הכספים האלה מה שאני רוצה. זה לא שאני צריך הרי לבוא ולתת קבלות למישהו ולהראות לו 'תשמע', לשאול אותו, לבקש ממנו אם להעביר את הכספים או לא להעביר. הכספים אושרו ונכנסנו לחשבון, ומכוח זה שזה חשבון פרטי מותר לעשות כל דבר עם הכספים האלה" (עמ' 146-150 לפרוט', מיום 17.6.2019).
169. כפי הנזכר, לא בכדי מסר רפאל מימון, מנהל סניף הבנק הבינלאומי, בעדותו כי התעורר חשד ביחס לפעילות הכספית בחשבונו של הנאשם, נוכח הצטברות סכומי העברות לסך של מיליוני שקלים, ולכן דרש מהנאשם פעם נוספת להסביר את מקור הכספים. מימון הטעים בעדותו: "מהות העניין היה שהכספים חרגו מהאסמכתאות שהוא הציג" (עמ' 44 לפרוט', מיום 1.7.2018). כפי שצוין, מימון התייחס גם להסכם ההלוואה, ומסר בעדותו: "מצוין שההסכם הלוואה הוא על סך 1.4 מיליון יורו, וזה כלל את רכישת הקרקע, רכישת הנכס פלוס מס רכישה פלוס שיפוצים להלן ההלוואה. ... בשלב מסוים באמצעות ההנהלה אמרו לי יכול להיות שהמסמך הזה הוא מיליון 400 אלף יורו אבל כספים שהתקבלו עברו את הסכום הזה" (עמ' 34 לפרוט', מיום 1.7.2018). "המסמך שקיבלנו של מלווה ללווה ... סכום העברות שהתקבלו לארץ חרג בסכום מאוד מהותי מסכום ההלוואה עובדתית" (עמ' 47 לפרוט', מיום 1.7.2018).