20. IBC מפנה בסעיף 21 לסיכומיה לתצהיר שהגיש וייס בתביעת ההלוואה, שם הצהיר בסעיף 9 כי "מהסכום של 10 מיליון דולר שהפקדתי בבנק סקסו, הצלחתי למשוך בשלב ראשון חזרה לחשבונותיי בארצות הברית סכום של 4.5 מיליון דולר, וסכום נוסף של כ-6.4 מיליון דולר נותר בבנק סקסו (סך הכול סכום של 10.9 מיליון דולר)". לטענת IBC, מדובר בהודאת בעל דין אשר וייס אינו יכול לחזור בו ממנה, והיא מלמדת הן על כך שוייס היה יכול למשוך כספים באופן בלעדי ועצמאי והן על כך שוייס הודה בקבלת 10.9 מיליון דולר. עוד נטען כי משיכת הסך של 11.8 מיליון דולר לא הייתה מפוצלת, ולכן ברור שהסכום כולו עבר לוייס.
21. בניגוד לטענת IBC, לא עולה מדף החשבון שצירפה (נספח ג' לכתב התביעה ונספח 7 לתביעה שכנגד) כי בוצעה משיכה אחת מהחשבון בסך של 11.8 מיליון דולר, אלא כי בוצעו כמה משיכות בזמנים שונים המסתכמות לסך כולל של 11,707,797 דולר. IBC לא הציגה ראיות המבססות מי ביצע כל משיכה, אך וייס הודה כאמור כי קיבל בחזרה 4.5 מיליון דולר והותיר כ-6.4 מיליון דולר בבנק סקסו לצורך השקעות נוספות.
22. וייס התייחס בתצהירו בתיק דנן להצהרתו בתביעת ההלוואה שממנה עולה כי נוצרו לו רווחים בסך של 900,000 דולר בחשבון בבנק סקסו, והסביר כי הצהיר זאת מכיוון שחשב לתומו שההשקעות שביצע רבין בחשבון אשר הביאו להפסדים של מיליוני דולרים אינן נוגעות למלק, והיום הוא מבין שלא כך הדבר (סעיף 94 לתצהירו). בהקשר זה הצהיר וייס כי כאשר ביטל את ייפוי הכוח של מלק לפעול בחשבונו האישי וביקש למשוך את כספו בחזרה לארה"ב, פנה אליו רבין ואמר שהוא לא היה מעורב בהעברות שביצע מלק מהחשבון ושוייס יכול לסמוך עליו להמשיך לנהל את ההשקעות בבנק סקסו בכספים שנותרו שם. על פי תצהירו של וייס, באותו זמן חשב שרבין דובר אמת, ולכן אפשר לו להמשיך לבצע פעולות שונות בכספים שנותרו בבנק, ובסופו של דבר, מתוך סכום של 6.4 מיליון דולר שנותר בחשבון, נגרמו לוייס הפסדים בסך של 3.2 מיליון דולר (סעיפים 92 ו-93 לתצהירו של וייס).
23. מחוות דעת המומחה עולה כי בימים 17.7.08 ו-18.7.08 הועבר סך כולל של 6,485,668 דולר מחשבון IBC לחשבון שבבעלות חברת זיכרון אברהם שהיה אחד מתתי החשבונות בבנק סקסו. וייס נשאל בחקירתו הנגדית מי היה בעל השליטה בחשבון זה והשיב כי הוא לא בטוח בכך, אך מלק ורבין הם שביצעו את פעולות המסחר, והן לא היו בשליטתו (פרוטוקול מיום 20.2.20, עמ' 323 ש' 12-10). קודם לכן העיד המומחה מטעם וייס, רו"ח רוטמן, כי לא ידע שחברת זיכרון אברהם היא בבעלותו של וייס, אך זה לא רלוונטי: "הסברתי שהבעלות בחשבון לא משנה למהות, מכיוון שגם בנאדם, כשהוא ממנה חברה לניהול תיקים אז הוא עדיין הבעלים בחשבון ויש חברת ניהול תיקים שעושה פעולות בחשבון, אז זה לא משנה" (שם, עמ' 259 ש' 35-33). כמו כן העיד המומחה כי הוא רואה זיקה בין החשבון של זיכרון אברהם לחשבון של IBC וכי הועברו כספים בין חשבונות אלה (תחילת עמ' 324). כך למשל, בסמוך לאחר העברת הסך של 6.4 מיליון דולר לחשבון זיכרון אברהם, הועבר ביום 31.7.08 סך של 485,668 דולר בחזרה לחשבון IBC (ראו תרשים בעמ' 10 לחוות הדעת).