90. נוסף על כך, וכפי שנקבע לעיל, מתוך הכספים שהפקיד וייס בבנקים בחו"ל לצורך השקעה, הועבר במרמה סך של 4,311,600 ₪ (ל-1.2 מיליון דולר) וסך של 1,191,253 ₪ (350,000 דולר) לחשבון בבנק הדואר שהיה רשום על שם "מלק ראובן-אי.בי.סי." (ראו תדפיסי חשבון בנספח 51 לתצהירו של וייס). מכאן שמלק שהוא הבעלים והמנהל היחיד של IBC עשה בה שימוש כדי לקבל לידיו במרמה את כספו של וייס.
91. מהראיות עולה, אפוא, ולא נסתר כי מעולם לא הייתה כל הפרדה בין מלק ל-IBC שהתנהלו הלכה למעשה כאישיות משפטית אחת, וכי IBC הייתה חברה ריקה מתוכן ששימשה אמצעי להונות את וייס ולגזול ממנו במרמה את הכספים שנתבעו בתביעה שכנגד.
92. לפיכך, אני קובע כי וייס הרים את הנטל הנדרש כדי לבסס את תביעתו נגד IBC.
התביעה נגד שרית מלק
93. בכתב התביעה שכנגד של וייס תואר כיצד בשנת 2008 רכשה גב' שרית מלק, במזומן וללא כל מימון, שתי דירות חדשות בחולון בשווי מילוני ש"ח. וייס טען כי הרכישה נעשתה באמצעות כספי ההשקעה שנגנבו ממנו, ומלק דאג להלבין את הכספים באמצעות העברתם מחשבונו למוכר הדירות דרך גב' מלק. לטענת וייס, עד היום מפיקים בני הזוג מלק אלפי ש"ח לחודש הן בדמי שימוש על מגוריהם באחת הדירות והן בדמי שכירות בגין השכרת הדירה האחרת.
94. בני הזוג מלק הודו בכתב ההגנה מטעמם כי מלק העביר לאשתו 3.2 מיליון ₪ לצורך רכישת שתי דירות שנרשמו על שמה (סעיף 81), אך טענו כי גב' מלק לא הייתה מעורבת כלל בעסקים של בעלה (סעיף 85 לכתב). כמו כן נטען כי "הנכסים של בני הזוג מלק נרכשו על ידם כדין, ובכלל זה שתי הדירות שנרכשו על-ידי גב' מלק באפריל 2008", ובהמשך הוכחשה טענת וייס כי הדירות נרכשו מהכספים שהפקיד לצורכי השקעה, ונטען כי "הדירות נרכשו מכספים השייכים לבני הזוג מלק, אותו הרוויחו בזיעת אפם" (סעיפים 96 ו-118 לכתב ההגנה). עוד נטען כי סיפור הלבנת הכספים שמגולל וייס אינו אלא בדיה (סעיף 119 לכתב ההגנה). בני הזוג מלק מודים, אפוא, כי שתי הדירות שנרכשו באפריל 2008 הן למעשה נכסים משותפים שלהם שמומנו מכספים של מלק בלבד, אך נרשמו על שמה של גב' מלק בלבד.
95. טענתם של בני הזוג מלק כי הדירות נרכשו בכספים שהרוויחו בזיעת אפם, אינה מתיישבת עם הראיות בתיק, ובפרט עם עדותה של גב' מלק.
96. גב' מלק העידה כי עד לסוף שנות ה-90 היו לבעלה חובות כבדים, ולאחר מכן, מאז שהתחילה לעבוד בשנת 1998 לערך ועד שנת 2008 שבה נוצר הקשר בין מלק לוייס, היא פרנסה את המשפחה בעצמה ובעלה לא הרוויח דבר "למעט אולי סכומים קטנטנים שהחזיקו אותו בחו"ל" (ראו פרוטוקול מיום 11.1.18 בעמ' 56 ש' 3 עד עמ' 57 ש' 16). מחקירתה הנגדית של גב' מלק בדיון ההוכחות עלה כי מקורות ההכנסה היחידים שלה באותה תקופה היו משכורת מחברת מקורות בסך של 6,000 עד 8,000 ₪ נטו לחודש וקצבת ביטוח לאומי (פרוטוקול מיום 23.2.20 בעמ' 483 ש' 35-33 ועמ' 487 ש' 19-7). גב' מלק העידה כי "אני יודעת שב-2008 הייתה נקודת מפנה בחיים שלנו" לאחר שבעלה סיפר לה שקיבל הלוואה מוייס ו"הרוויח כסף ממקור נוסף ואנחנו נוכל לקנות את הדירות". לאחר מכן העידה גב' מלק כי בעלה לא סיפר לה מהו אותו מקור נוסף שממנו קיבל כספים (פרוטוקול מיום 11.1.18, עמ' 65 ש' 32 עד עמ' 66 ש' 19). גם מלק עצמו לא הציג בהליך דנן גרסה עובדתית מפורטת ומבוססת בנוגע לכספים שהגיעו לידיו בשנת 2008 ולגבי מקורם של כספים אלה.