100. יתר על כן, מהראיות בתיק עולה חשד כי מלק פעל בקנוניה עם רבין כדי לגזול מוייס כספים נוספים עוד לפני אפריל 2008. וייס הצהיר כי כבר בשלהי שנת 2007 שוכנע באמצעות רבין ואנשים נוספים מטעמו להעביר כספים ל"מועדון" השקעות שפועל במוסדות למסחר בשוויץ באמצעות בחברה למסחר בשם Optimal, ולאחר שהרווחים הנטענים מההשקעה הנ"ל לא שוחררו, הופנה וייס ל"גורו" מלק. עוד עולה מתצהירו של וייס כי הוא הגיע לישראל כדי לפגוש את מלק בתחילת שנת 2008, ומלק אמר שיוכל לסייע לו בשחרור הכספים (סעיפים 14-4 לתצהירו של וייס). גרסתו זו של וייס לא נסתרה. כפי שנקבע לעיל, מטענותיו של מלק ומראיות נוספות בתיק עולה כי מלק הכיר את וייס דרך רבין וכי הוא ורבין נתנו הנחיות להשקעה של כספי וייס באמצעות חדר עסקאות שהיה ממוקם במשרדו של מלק. בנסיבות אלה, משלא הציג מלק גרסה כלשהי לגבי מקורם של אותם 1.8 מיליון ש"ח שהופקדו לחשבונו בפברואר 2008, יש לזקוף זאת לחובתו ולקבוע כי לו היה מציג פירוט ואסמכתאות לגבי סכום זה, היה בכך כדי לסתור את טענתו שמדובר בכספים כשרים שאינם קשורים לוייס.
101. לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי וייס הרים את הנטל הנדרש כדי לבסס כי שתי הדירות ברחוב התומר בחולון שנרשמו על שם גב' מלק נרכשו מהכספים שגזל מלק מוייס במרמה, ובני הזוג מלק לא הציגו גרסה שיש בה כדי לסתור זאת ולבסס שהדירות נרכשו ממקור אחר.
102. אין חולק כי מחירן הכולל של שתי הדירות ברחוב התומר בחולון הייתה 3.2 מיליון ש"ח (1.6 מיליון ש"ח לכל דירה). כמו כן, כאמור, עלה מהסכמי המכר של הדירות שצירפו בני הזוג מלק כי גב' מלק התחייבה לשלם למוכר גם הוצאות שונות, לרבות שכר טרחת עו"ד בשיעור של 1.5% מהתמורה + מע"מ (שעמד באותה עת על 15.5%), דהיינו 554,400 ₪. לא צוין בהסכמי המכר מהם הסכומים שהיה על גב' מלק לשלם בגין חיבור לתשתיות, היטלים ומיסים ולא הוצגו ראיות אחרות בעניין זה.
103. על כן אני קובע כי הוכח שמתוך הכספים שנגזלו מוייס והועברו לחשבונו של מלק בבנק הדואר במרמה, לכל הפחות 3,754,000 ₪ (3,200,000 ₪ + 554,400 ₪) שימשו לרכישת שתי הדירות ברחוב התומר בחולון על שמה של גב' מלק.
104. גב' מלק העידה כי היא מעולם לא הייתה מעורבת בעסקים של בעלה, לא שאלה אותו עליהם והוא לא אמר לה מה המקור שממנו הגיעו הכספים ששימשו לרכישת הדירות, אך התרשמתי כי עדותה זו לא הייתה מהימנה. תמוה ביותר כי גב' מלק, בהיותה רעייתו של מלק שניהלה עמו משק בית משותף, לא מצאה לנכון לשאול אותו בנוגע למקורם של מיליוני השקלים שהגיעו לידיו, לאחר שנים ארוכות שבהן לפי עדותה הוא לא עבד ולא הרוויח סכומים משמעותיים כלשהם. נוסף על כך, לא ניתן הסבר של ממש לכך ששתי הדירות, אשר לטענתם של בני הזוג מלק בכתב ההגנה הן למעשה נכסים משותפים שלהם, נרשמו על שמה של גב' מלק בלבד. בנסיבות המתוארות לעיל היה צריך להתעורר אצל גב' מלק לכל הפחות חשד שהכספים לא הגיעו לידי בעלה בדרכים כשרות וכי רישום שתי הדירות על שמה בלבד נועד להלבין את הכספים ולהבריח אותם מנושים של מלק.