122. מעדותה של גב' מלק עלה שבניגוד לטענתה, ועל אף שבני הזוג מלק חתמו על הסכם ממון, הלכה למעשה לא הייתה הפרדה כלכלית ביניהם. גב' מלק אישרה בעדותה את דבריו של בעלה בחקירת יכולת בהוצל"פ מיום 14.3.16 שלפיה הוא לא מרוויח דבר, והיא זו שמשלמת את כל ההוצאות שלו כולל אוכל, חשמל, ארנונה, רכב וביטוח לאומי (פרוטוקול מיום 23.2.20, עמ' 500 ש' 15 עד עמ' 501 ש' 8). בהמשך העידה גב' מלק כי כל דמי השכירות מהדירה בז'בוטינסקי, שהיא לדבריה דירה משותפת שלה עם מלק, מופקדים לחשבון שלה בבנק דיסקונט (עמ' 504 ותחילת עמ' 505). כמו כן העידה כי בעת שבעלה הכיר את וייס, הוא נהג ברכב ביואיק והחליט לרשום את הרכב על שמה, וגם הרכב הנוכחי שלהם רשום על שמה (עמ' 505 ש' 26-10).
123. כאמור לעיל, גב' מלק הודתה ששתי הדירות ברחוב התומר שרשומות על שמה נרכשו מכספים שקיבלה מבעלה, והוכח שכספים אלה הועברו אליה מהחשבון בבנק הדואר שרשום על שם מלק והחברה. עוד עלה מעדותה של גב' מלק כי היא פרעה את החוב העסקי של בעלה לוייס בסכום כולל של 2.5 מיליון ש"ח, ולצורך כך נטלה הלוואה של מיליון ש"ח מאחותה (אם כי עולה חשד שמדובר בהסכם פיקטיבי - ראו עמ' 508 החל מש' 19 ועמ' 509 ש' 8 עד עמ' 510 ש' 19), לוותה 400,000 ₪ נוספים מהבנק וכן שילמה כמיליון ש"ח נוספים אשר לטענתה ירשה מאביה (עמ' 501 ש' 18-11, עמ' 503 ש' 15-3). לאחר מכן העידה כי שילמה גם חובות ארנונה של החברה (סוף עמ' 506 ותחילת עמ' 507).
124. זאת ועוד, הוכח כאמור כי החברה שבשמה הוגש התביעה נגד וייס היא ישות פיקטיבית ומי שעומד מאחוריה הוא מלק שקיבל לידיו במרמה כספים של וייס וניסה להלבין אותם, או לכל הפחות את חלקם, באמצעות גב' מלק. אם לא די בכך, גב' מלק העידה כי מימנה את הייצוג המשפטי בתביעת החברה נגד וייס (עמ' 505 ש' 32 עד עמ' 506 ש' 22). כמו כן העידה כי אם שתי הדירות המעוקלות ברחוב התומר ישוחררו, היא תיאלץ למכור אחת מהן כדי לפרוע את ההלוואה לאחותה, אך כשנשאלה "אם התביעה שלכם בתיק הזה תתקבל והתביעה של מר וייס תידחה ותקבלו כסף, האם תמכרי אותה?" ועל כך השיבה "לא אמכור" (עמ' 507 ש' 32-31), ומכאן שגב' מלק הודתה כי אם ייקבע שעל וייס לשלם כספים לחברה, כספים אלה יגיעו לידיה, והיא תשתמש בהם כדי לפרוע את ההלוואה שנטלה לטענתה מאחותה.
125. לפיכך, אין אלא לקבוע כי גב' מלק עומדת אף היא יחד עם בעלה מאחורי תביעת החברה נגד וייס ויש לראות את התביעה נגד וייס ואת התביעה נגד בני הזוג מלק כתביעות שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן נסיבות, ולכן חל עליהן סעיף 4 לחוק ההתיישנות, כך שבני הזוג מלק מנועים מלהעלות טענת התיישנות בנוגע לתביעה שכנגד שהגיש וייס נגדם.