137. לגופו של עניין, המכתב איננו נושא סימן כלשהו של בנק הדואר, ונציגת בנק הדואר, גב' פריצרט העידה כי בנק הדואר איננו חותם על מסמכים מהסוג הזה, וכי המסמך לא נמצא בכל המערכות של הבנק (ראו עדותה בפרוטוקול מיום 23.2.20, בסוף עמ' 586 ותחילת עמ' 587). בכתב ההגנה הוכחש מחוסר ידיעה שמדובר בחתימות של נציגי בנק הדואר, ולכן היה על וייס להוכיח שמדובר בחתימותיהם. וייס הציג חוות דעת של מומחית להשוואת כתבי יד שלפיה אחת החתימות על המסמך, הנחזית להיות של נציג בנק הדואר, מר שלמה בצלאל, זהה לדוגמאות החתימה שהוצגו לה, אך מחוות הדעת ומחקירתה הנגדית של המומחית עלה כי לא היה בידיה המכתב המקורי ואף לא דוגמאות חתימה מקוריות, וקיימות תכונות כתיבה שאפשר לבדוק רק במסמכים מקוריים (ראו עדותה בפרוטוקול מיום 20.2.20 בעמ' 225 ש' 33-23, עמ' 226 ש' 21-13 ועמ' 229 ש' 20-19). נוסף על כך, הגם שהמומחית העידה כי יש קושי לחקות חתימה בצורה מושלמת, התרשמתי כי העובדה שמדובר בחתימה פשוטה מאוד מקלה על האפשרות לחקות אותה. לגבי החתימה של הנציג השני שנחזה להיות חתום על המסמך, מר עופר שחר, כל שקבעה המומחית הוא כי לא נראה שמדובר בחתימתו של מלק, ובחקירתה הנגדית אישרה שלא בחנה דוגמאות חתימה של מר שחר, ולכן אינה יודעת אם החתימה המופיעה על המסמך היא חתימתו (עמ' 236 ש' 23-18). מר בצלאל נפטר לפני הגשת התביעה ולכן לא הייתה אפשרות לקבל את גרסתו, ויש לזקוף לחובתו של וייס כי לא ביקש להזמין לעדות את מר עופר שחר שלא עבד בבנק הדואר נכון למועד דיון ההוכחות (ראו עדותה של גב' פריצרט בפרוטוקול מיום 23.2.20, עמ' 588 ש' 9-7).
138. ודוק, מלק הוא זה שכתב במכתב שאם יתקבל לחשבונו סך של 68.7 מיליון דולר הוא יעביר 30 מיליון דולר לוייס. חלקו התחתון של המכתב שנחזה להיות חתום בידי נציגי בנק הדואר הוא רק אישור על כך שמר עופר שחר קיבל לידיו את ההוראה של מלק, ויבצע אותה כלשונה עם קבלת הנחיות מדויקות ממלק. על כן, גם אם נציגי בנק הדואר חתמו על האישור, הרי שלכל היותר אישרו שאם וכאשר יתקבל הסכום הנ"ל לחשבון, יועברו כספים לוייס בהתאם להוראות ממלק, וזאת מבלי לאשר שמלק אכן צפוי לקבל את הסכום, מתי ומאיזה מקור.
139. יתרה מזאת, המכתב כלל אינו נוגע לכספים שבגינם הוגשה התביעה שכנגד. לפי גרסתו של וייס, הוא העביר את הכספים לבנק P&P ולבנק LLB כחודשיים לפני קבלת המכתב, ומתוך כספים אלה הועברו לחשבונו של מלק בבנק הדואר הסך של 4,311,600 ₪ (1.2 מיליון דולר) והסך של 1,191,253 ₪ (350,000 דולר) שבגינם הוגשה התביעה שכנגד. וייס טוען כי מלק שכנע אותו באמצעות המכתב להעביר אליו סכום נוסף של שני מיליון דולר (ראו סעיף 87 לכתב התביעה שכנגד), אך סכום זה לא נתבע בתביעה שכנגד. מכאן שאין כל קשר סיבתי בין המכתב לסכום הנזק שנתבע בתביעה שכנגד.