בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 6451/18
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט ע' גרוסקופף
העותרים:
1. גיא חיון
2. אייל קוצ'נסקי
3. סלילה נג'ואן
4. ויקי ישראלי
5. חני בן יהודה
6. אסתר לפקוביץ
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הארצי לעבודה
2. מכבי שירותי בריאות
3. לאומית שירותי בריאות
4. קופת חולים מאוחדת
5. שירותי בריאות כללית
6. היועץ המשפטי לממשלה
התנגדות לעשיית הצו על תנאי לצו מוחלט
תאריכי הישיבות:
כ"ט בתמוז התשע"ט (1.8.2019)
ח' באב התש"ף
(29.7.2020)
בשם העותרים 1 ו-2:
עו"ד אופיר ארגמן; עו"ד מישאל שרעבי; עו"ד מיטל יצחקי
בשם העותרים 6-3:
עו"ד ישראל וולנרמן; עו"ד יחל בקר
בשם המשיבה 2:
עו"ד ד"ר אסף רנצלר; עו"ד פרח רוסלר; עו"ד גיא ורטהים
בשם המשיבות 3 ו-4:
עו"ד פז מוזר; עו"ד בר לאודון
בשם המשיבה 5:
עו"ד שי תמר; עו"ד צח כהן
בשם היועץ המשפטי לממשלה:
עו"ד חן אבידוב; עו"ד מיכל לייסר
פסק-דין
השופטת ע' ברון:
1. האם יש לאפשר למשיבות 5-2, שהן קופות החולים במדינת ישראל, להגיש הודעת חדילה במסגרת ארבע בקשות לאישור תובענות כייצוגית שמתנהלות נגדן בטענה כי הן חייבו את מבוטחיהן שלא כדין בהשתתפות עצמית עבור "ציוד מתכלה" (כהגדרתו בהמשך)? ויודגש כי סיום ההליך על דרך החדילה יסתום את הגולל על בקשות האישור.
--- סוף עמוד 5 ---
בית הדין הארצי לעבודה, בדעת רוב, השיב בחיוב על השאלה בפסק דין מיום 26.6.2018 (ע"ע 20139-09-15, ע"ע 42179-09-15, ע"ע 31923-09-15, ע"ע 26813-09-15), [פורסם בנבו] ומכאן העתירה לביטול פסק דינו.
2. במוקד הדיון, השאלה אם קופות החולים הן "רשות" כהגדרתה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות או החוק), ואם החיוב בהשתתפות עצמית מקים לחברי הקבוצה המיוצגת עילה לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק – שכן רק בהתקיים שני תנאים מצטברים אלה מוקנית לקופות החולים "הגנת החדילה". ואולם טרם שנצלול אל תוככי התיק שלפנינו, מן הראוי להקדים ולהניח את המסד הנורמטיבי הרלוונטי לענייננו, על מנת להקל את ההתמצאות בטענות הצדדים ובקביעות בתי הדין לעבודה.
על מעמדה של ה"רשות" בחוק תובענות ייצוגיות וההגנות הנתונות לה
3. התובענה הייצוגית היא כלי ייחודי במשפט הישראלי, המאפשר למתי מעט לתבוע את נזקם של רבים, מבלי שהאחרונים נוטלים חלק בהליך. זאת במטרה לשפר את ההגנה על זכויות ובתוך כך לקדם אכיפה של הדין ולהרתיע מפני הפרתו (סעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות; ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 21 (5.8.2018)). יפים בהקשר זה דברי הנשיאה ד' ביניש ב-בג"ץ 2171/06 כהן נ' יו"ר הכנסת, [פורסם בנבו] פסקה 3 (29.8.2011) (להלן: עניין כהן):
"כידוע, התובענה הייצוגית הינה מכשיר משפטי-דיוני המאפשר לאדם אחד או לקבוצת אנשים, אשר נזקם האישי קטן יחסית, לתבוע את המזיק בשם כל מי שנפגע כמותם, כך שסך התביעה הכולל יהיה גבוה. באפשרה כן, מקדמת התובענה הייצוגית שורה של יעדים חברתיים וכלכליים חשובים: היא מעניקה הגנה לפרטים השונים אשר מטעמים של אי-כדאיות כלכלית, או אחרת, נמנעים מלהגיש את תביעתם האישית; היא מגבירה את אכיפת הוראות הדין העומדות ביסודה ומרתיעה מפני הפרתן בעתיד; יש בה כדי להשוות את פערי הכוחות בין הפרט הבודד לבין תאגידים וגופים עתירי ממון וכוח משפטי, המבקשים להחצין את סיכוניהם כלפי הציבור; היא מקטינה את החשש מפני הכרעות סותרות; ולבסוף, שימוש מושכל בה יכול להביא לחיסכון במשאבים שיפוטיים [...]"