לגופם של דברים נטען כי באספקת שירותי בריאות מתקיימים כלל המאפיינים שנקבעו בפסיקה לעניין סיווג תפקיד כ"תפקיד ציבורי על פי דין". כן נטען כי עיקרון ההגינות מחייב הכרה בקופות החולים כ"רשות" – מאחר שאין זה הוגן שהקופות ייחשבו כרשות לצורך הטלת חובות מוגברות מתחום המשפט המינהלי, אך לא ייחשבו ככזו כאשר הדבר מקנה להן זכויות; ובהתאם, אף אין מקום להבחין בין שירותי בריאות המסופקים על ידי קופות החולים לבין שירותי בריאות המסופקים על ידי המדינה ישירות. בנקודה זו מוסיפות קופות החולים, שאי הכרה בהן כ"רשות" אף אינה עולה בקנה אחד עם הפסיקה שהכירה בגופים אחרים כ"רשות" – הגם שיש בפעילותם של האחרים סממנים פרטיים ומסחריים מובהקים יותר מאשר בפעילותן של הקופות. זאת ועוד. נטען כי הכרה בקופות החולים כ"רשות" מתבקשת אף בראי תכלית חוק תובענות ייצוגיות וההקלות שהוקנו לרשות במסגרתו; כך מאחר שהקופות הן רק צינור לאספקת שירותי בריאות שניתנים במימון המדינה, ו"אין להן משל עצמן".
--- סוף עמוד 21 ---
22. קופות החולים טוענות עוד כי יש לדחות את הטענה שההשתתפות העצמית היא "מחיר", וכי ניכר שמתקיימים בה כלל המאפיינים של תשלום חובה. זאת משום שתשלום זה אינו משקף תמורה שוות ערך לשווי השוק של המוצר שמתקבל בגינו, וההשתתפות העצמית אף אינה נקבעת על בסיס מסחרי או הסכמי; וכן בהינתן שיש קושי לסווג את התשלום כתשלום מרצון, מקום שעל הפרק שירותי בריאות חיוניים שאין אפשרות ממשית לבחור אם לצרוך אותם ובאיזו מידה. כך בפרט, מאחר שלמבוטח אין סיכוי ריאלי לרכוש את השירותים הללו בשוק חופשי בתנאים דומים – ובכל מקרה כמעט כל שירות המסופק על ידי המדינה ניתן לצרוך גם באופן פרטי (למשל: שירותי חינוך, ביטחון, תשתיות, תקשורת, משפט ועוד). הקופות מוסיפות שמאחר שהן רשאיות לגבות השתתפות עצמית רק בהתאם לקבוע בחוק ביטוח בריאות או מכוחו, ברי כי מדובר בתשלום חובה שנדרשת הסמכה בדין כדי להטילו. ועוד נטען כי העובדה שקופות החולים רשאיות להפחית את ההשתתפות העצמית אינה גורעת מכך שמדובר בתשלום חובה, מה גם שהפחתה בהשתתפות עצמית כפופה להוראות הדין ולאישור הרגולטורים הרלוונטיים. בהקשר זה מדגישות קופות החולים, שאף אם ייקבע שההשתתפות העצמית אינה תשלום חובה לפי פרט 11, הדבר לא הופך את שירותי הבריאות לפעילות מסחרית שבאה בגדרי פרט 1; ומכאן שקביעה מעין זו תוביל לתוצאה קשה פי כמה מבחינת העותרים, שכן לא ניתן יהיה לתבוע את קופות החולים בתביעה ייצוגית בגין גביית השתתפות עצמית שלא כדין, בהעדר עילה מתאימה לכך בתוספת השנייה לחוק.