משקל הטעות מתעצם ומחייב התערבות בפסק דינו של בית הדין הארצי, לנוכח אופייה של הסוגיה שעל הפרק (עניין חטיב, בעמ' 694; דפנה ברק-ארז משפט מינהלי - כרך ד: משפט מינהלי דיוני 85 (2017)) – שלא זו בלבד שנוגעת להיקף ולאופי ההליכים הייצוגיים שניתן לנהל נגד קופות החולים, אלא גם מעוררת שאלות כלליות עקרוניות באשר לפרשנות המושג "רשות" בחוק תובענות ייצוגיות, וגבולותיו של פרט 11 שבתוספת השנייה ((ראו והשוו: בג"ץ 3758/17 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' הנהלת בתי המשפט, [פורסם בנבו] פסקאות 17-15 לחוות דעתו של השופט י' דנציגר ופסקה 2 לחוות דעתו של השופט א' שהם (20.7.2017); עניין בן ציון, פסקה 17 (29.8.2010); בג"ץ 1082/02 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה, [פורסם בנבו] פסקה 8 (21.5.2003); עניין הסתדרות העובדים, בעמ' 89). עוד ייאמר כי נראה שבשלה העת להתוות הלכה ברורה ואחידה בנושא – בין היתר לנוכח המחלוקות שהתעוררו בהליכים אחרים בעניין האופן שבו יש לסווג את פעילותן של קופות החולים; כאשר הדיון בחלק מן התיקים מעוכב עד למתן הכרעה בעתירה זו (ראו: בג"ץ 297/19 אליהו נ' בית הדין הארצי לעבודה, [פורסם בנבו] החלטה מיום 13.1.2019; ע"א 887/19 שמול נ' שירותי בריאות כללית, [פורסם בנבו] החלטה מיום 30.12.2019; ע"א 6549/19 פלונית נ' מכבי שירות בריאות, [פורסם בנבו] החלטה מיום 4.10.2020).
ומכאן לגופם של דברים.
--- סוף עמוד 25 ---
האם קופות החולים הן "רשות" לפי חוק תובענות ייצוגיות
27. ההגדרה "רשות" בחוק תובענות ייצוגיות מפנה להגדרה בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, שלפיה מדובר ב"רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין". קופות החולים הן גופים פרטיים, אגודות עותומאניות שנוסדו עוד לפני קום המדינה, ומשכך ברי כי הן אינן "רשות מרשויות המדינה", לא כל שכן "רשות מקומית". השאלה העומדת לפתחנו היא אפוא אם קופות החולים נכללות בגדרי החלופה השלישית שבהגדרה, קרי: גוף הממלא תפקיד ציבורי על פי דין.
הביטוי "גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין" מופיע לא רק בהגדרת "רשות" שבחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, אלא אף בהגדרת סמכויות בג"ץ שבסעיף 15(ד) לחוק-יסוד: השפיטה [זאת לא בכדי, שכן מבחינות רבות מדובר באותה "משפחה" של דברי חקיקה, שהרי בתי המשפט לעניינים מינהליים הוקמו על מנת להעביר חלק מסמכויות בג"ץ לערכאה נמוכה יותר (מבלי להפחית מהסמכות הכללית שנתונה לבג"ץ) (עע"מ 7151/04 הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל נ' דץ, פ"ד נט(6) 433, 441 (2005))]. בשים לב לשימוש החוזר שעושה המחוקק בביטוי "גוף הממלא תפקיד ציבורי על פי דין" בשני דברי חקיקה אלה, בבואנו ליתן פרשנות לאותו הביטוי בהקשר של חוק תובענות ייצוגיות השאיפה היא לשמור על הרמוניה חקיקתית. ככלל, ההנחה היא שהמחוקק לא התכוון לתת לאותו המונח פרשנות שונה על פני הקורפוס החקיקתי. ואולם עקרון זה כוחו יפה כל עוד תכליתם של דברי החקיקה שבהם נזכר המונח היא דומה; ומנגד, כוחו פוחת באופן משמעותי כאשר ביסוד החוקים השונים עומדת מדיניות שונה (אהרן ברק פרשנות במשפט – פרשנות החקיקה 342-341 (התשנ"ג)).